מאת: נדב לוי
10.2008
לאבותינו הרחוקים והקדומים היו סיבות טובות מדוע הם מפחדים ממגורים בקרבת מים. מעניין ביותר לנוכח מחקר חדש בנדון, שפורסם בהרצאה בקליבלנד, לברר כיצד ומתי החלו בני האלמולו (Almolo), מהקדומים בדייגים הלקטים עלי-אדמות, להתגורר על שפת אגם טורקנה בצפון-קניה, לנוכח קרבתו לאתר החפירות של האבולוציה של האדם בקובי-פורה) (Koobi Fora הממוקם לא הרחק משם. עדויות נוספות מאתר ערוץ אולדובאי(Olduvai Gorge) בטנזניה המלמדות על תהליכי דומים, למשל אצל בני ההדזא (Hadza), מחזקות את התעלומה שהתפרסמה זה עתה בארצות הברית לראשונה.
חוקר התנינים המפורסם כריסטופר ברושו (Brochu) מאוניברסיטת איובה (Iowa) בארצות הברית פרסם ביום ה' ה-16 לאוקטובר 2008 את ממצאיו בכנס "החברה לחקר הפליאונתולוגיה של בעלי החוליות" שהתקיים בקליבלנד .(Cleveland) ד"ר ברושו גילה את ממצאיו האחרונים על אבותינו הקדומים במחקר משולב עם תנינים קדומים שחיו באותן התקופות בקניה וטנזניה שבמזרח-אפריקה, מהמדינות המובילות בעולם בחקר האבולוציה של האדם הקדמון. לאמתו של דבר, ברושו חקר בעיקר כיצד התפתחו תניני הענק הטורפים ביבשות הדרומיות במהלך כ-20 מיליוני השנים האחרונות.
ד"ר ברושו יכול היה להסתמך על ממצאים אנתרופולוגיים שחשפו סימני נשיכות של תנינים בעצמות הומינידים מערוץ אולדובאי בטנזניה, שתוארכו לכ-2 מיליון שנה לפני זמננו. לדברי ברושו שהתמקד כאמור לעיל בחקר התנינים הקדומים, הם יכלו להגיע באזור זה בטנזניה לאורך של כ-6 מטרים, שהם גם ממדי התנינים בני ימינו המשתייכים למין ששרד עד לא מכבר גם בישראל, הלוא הוא תנין היאור. יחד עם זאת, ידוע כי בנהרות החוצים את פארק שמורת הסרנגטי בטנזניה, במרכז נדידתם ההירואית של הגנו בערבות הסרנגטי שרדו תנינים העשויים להגיע אף הם לאורך של עד לכ-7 מטרים. וזה עוד לא הכל.
מתברר כי התנינים ששרדו באתר קובי-פורה הגיעו בשעתו לאורך המקסימלי הידוע עד-כה לתנינים אלה, עד כדי 7.5 מטרים, גדולים וארוכים יותר מכל תנין ידוע החי עד עצם היום הזה. לטענתו של ברושו ואנתרופולוגים אחרים מסכימים לדעותיו, "קופי האדם הדרומיים", האוסתרלופיתקים שחיו בצפון-קניה באותן השנים, היו קטנים יותר מההומינידים שהתגוררו בקרבת ערוץ אולדובאי באותה תקופה.
לפיכך הגיע למסקנה כי היו להם סיכויים פחותים מהאוסתרלופיתקים ו-או ההומינינים הדרומיים יותר בטנזניה שאולי הצליחו להתמודד כנגד תנינים שאורכם כ-6 מטרים, אך לא כמו האוסתרלופיתקים האחרים ו-או ההומינינים הצפוניים יותר בקניה, שלא היו מסגולים להתמודד כשווים בני-שווים עם התנינים שאורכם הגיע לכ-7.5 מטרים. לדברי ברושו בהרצאתו, "ההומינידים האלה לא היו מסוגלים לשרוד זמן רב במים".
התגלית שאכן היו שם תנינים מורעבים בממדי הענק האלה, אינה מסייעת לקידומה של תיאוריה אחרת על מוצא האדם הקדמון מאלו הידועות, שעליהן בבוא היום אכתוב באתר, ולפיה, לא ייתכן ותיאוריות "קוף העל האקוואטי" (Aquatic Apes Theory ) יכול היה להיות אדם קדמוני שחזר למים כמו יונקי הענק הימיים, הלווייתנים, והישיר כמותם את שערות פרוותו דוגמת פרוות הגורילה או השימפנזה הקיימים עמנו. ללא רובים וכלי-נשק רציניים, לא היה כל סיכוי לאדם הקדמון לשרוד באחד מאגמי הזרועות של הבקע האפריקאי מבלי שיצטרך להתמודד עם תנינים חובבי בשר ונטרפים חסרי-אונים כפי שהיו בודאי אותם אוסתרלופיתקים ובני-אנוש קדומים אחרים. לשאלה מדוע בכלל ינסו בני-אנוש קדומים להתנסות בחיים במים, אין תשובה טובה לאיש, למיטב ידיעתי, מצד אחד.
מצד שני, התנינים לא היססו קרוב לודאי לנסות לחגוג על נטרפים הולכים על שתיים כמו אבותינו. יתר על כן, כאשר ברושו השווה בין התנינים האפריקאים לקרוביהם הדרום-אמריקניים, הוא מצא שהם היו כה קרובים אלה לאלה, שייתכן מאוד שהם שחו בין אפריקה לדרום-אמריקה, כשהם חוצים את דרום האוקיינוס האטלנטי בין כ-5 ל-10 מיליון שנים לפני זמננו. אכן, חדשות מרתקות מנקודת המוצא החדשנית של התנינים ומוצאם האבולוציוני באפריקה מצד אחד, השוואות אפשריות לתנין הים המסוכן מאוסרליה, מצד שני, ועוד מידע חשוב על קורות האדם הקדמון באפריקה ובמחוזותינו מצד שלישי.