אובמאניה מתחוללת בעולם, הקשר הקנייאתי

מאת: נדב לוי
11.2008

אובמאניה מתחוללת בעולם. האמנם שחר חדש יפציע בתולדותיה שלארה"ב לאחר בחירת ברק אובאמה לנשיאות? האם מתבקשת עתה השוואה בין בחירות 2008 לבחירת רוזוולט ב-1932, על רקע המשבר הכלכלי העמוק לאחר קריסת הוול-סטריט בסיועה של קואליציית מיעוטים גדולה שגיבש, והניח מאז את התשתית למדינת הרווחה המודרנית? האמנם הקהילה השחורה שהתווספה עתה לתמונת הניהול המודרני של המעצמה החזקה בתבל, מצביעה על מהפך חברתי ופוליטי עמוק? לא לחינם הכריז אובאמה שוב ושוב, "כן. אנחנו יכולים". 

הייתכן וברק אובאמה אינו אלא תופעה חד-פעמית, היסטריה רגעית, טירוף מתגבש, הערצה עיוורת, פולחן אישיות? היייתכן וכל הסופרלטיבים מגיעים לו, ובצדק, והאם כל זה נכון, ומה יש לנו להגיד על כך אם נתבונן רגע על מורשתה הדוויה של אפריקה? האמנם כמכונה משומנת הוא אכן הזיל דמעה לאחר שדיבר בשבחה של סבתו שגידלה אותו מצד אמו מגיל 10 לאחר שמתה יממה בטרם זכה בנשיאות הנכספת? 

מן הראוי כי משוטטי האתר ומטיילינו באפריקה ייווכחו במו עיניהם וזיכרונותיהם במהפיכה הציבורית המשתוללת בעולם מאז ראשית ימי ברק חוסיין אובאמה בפוליטיקה האמריקאית ונפתולי ילדותו המשולבים בקניה, ארה"ב, אינדונזיה, הוואי והעיר שיקגו בארה"ב. כל אלה חשובים להבנת סיורי הספארי והפוליטיקה העכשווית המסובכת ביבשת אפריקה ובקניה בפרט, שבה אנו נתקלים לא אחת בסיורינו המתחקים אחרי חיות הבר, האבולוציה של האדם. התרבויות הנשכחות, הנופים המהוללים ועוד. 

הקשר המתחייב לגוגל 

לא לחינם ענה אובאמה באחד מתשדירי הבחירות שלו לקראת בחירתו כנשיא, כאשר נשאל כיצד יתמודד בחוסר ניסיונו במדיניות החוץ, עם יריבו ג'ון מקיין, המועמד הרפובליקאי, בנוגע לעבר, כי "יש מומחים שונים לכל דבר בעבר, אך רק 'גוגל' מספקת פיתרונות עכשוויים בזמן אמת". ואמנם, לנגד עינינו מתחוללת מהפיכה טכנולוגית חסרת-תקדים בעוצמתה. מדובר בשינוי מהותי וערכי בתהליכים חברתיים, פוליטיים, כלכליים, וניהוליים בעולם כולו. אין ספק כי הפוליטיקה העולמית והכלכלה העולמית, אינם מתנהלים עוד כפי שהיו בעבר. האם אובאמה הוא הסמן לשינוי שעלינו לעשות? אין ספק כי אזרחי ארה"ב המודעים למשבר הכלכלי העמוק, ולכיסם, לא לחינם ניסו לשנות ובחרו את אובאמה הכריזמטי. את זה גם עשו בלצון אפילו בעיתונות העיראקית 

העיתון העיראקי הנפוץ "זמאן", אף התחכם לקראת פתיחת הקלפיות בארה"ב: הם צבעו את פניו של מקיין בשחור, וסידרו לו תלתלים, ולאובאמה החליקו את התסרוקת והבהירו את גוון הפנים ללבן. ועכשיו, צעקה הכותרת, מיצאו את ההבדלים, והחליטו מי יהיה טוב יותר לעיראק, אם בכלל יש הבדלים בין המועמדים. 

גוגל היא רק דוגמא אחת שבה השתמש אובאמה, אף כי הבלבול בענייני התנהלות העולם, עולה מתיזות שונות ומשונות שהוצעו למתרחש לנגד עינינו. את תיזת "העולם השטוח" או "העולם שטוח הזנב" הציע לראשונה העיתונאי הנודע תום פרידמן ב"ניו-יורק טיימס, שניסה להסביר באמצעותה את התפתחות הכלכלה הגלובלית והשפעתה על משחק הכוחות העולמי. תיזה אחרת היא "חוק הזנב הארוך", מושג הלקוח מעולם הסטטיסטיקה, וייבא אותו לעולם האינטרנט עורך מגזין הטכנולוגיה האמריקני הנחשב "וויירד" ששמו כריס אנדרסון. הזנב אינו אלא מיליוני גולשים הנכנסים למאות-אלפי בלוגים, קוראים בהם, מנסים להשפיע, והם אכן משפיעים יותר מאתרי-תוכן ספורים, דומיננטיים ומובילים, ואפילו יותר מכותבי המאמרים שעליו או עליהם הם מגיבים. תופעת "הזנב הארוך", מאפיינת כיום את הדור השני של האינטרנט, זה הנקרא "ווב2.0". 

האמנם ייתכן ואובאמה היה מודע לכל אלה כשהשתמש בגוגל לענות באופן כה מתוחכם על שאלת העיתונאי? אינני בטוח. ברק אובאמה עודנו תעלומה. הוא אינו זז בלי קמע בכיס, חולק עם טוני סופראנו את האהבה המשותפת לסנדק, מבלה עם הזמר האדיר ברוס בפרינגסטון באיי-פוד, חושב כי דולר לשבוע כדמי-כיס יכולים לשמש אספקה מכובדת לשתי בנותיו, חובב כדורסל מושבע, משתגע על אוכל איטלקי, סיגריות, גמילה מרתפי-יין, אי-בהירות בנוגע ליחסו לאיראן, לעיראק החרדה כי יוציא ממנה את הצבא האמריקאי, וכמובן אפגניסטן שהוא אמר שהיא היא מעין 'פצצה מתקתקת', ועוד. כל אלה עודם מאפיינים את הנשיא הנבחר המהווה עדיין תעלומה, אך בכתבה זו אדון גם בשורשיו הקנייאתיים. 

סופרלטיבים מעיתונאים וכוכבי תקשורת 

אנשי תקשורת בכירים מהעיתונות הכתובה וערוצי המדיה, כמו גם פוליטיקאים בכירים מיהרו לכתוב תישבוחות לרוב על המועמד הנבחר. לא כולם העזו לעשות כך בטרם נבחר. ואולם, אם יש למישהו ספק כי אמריקה ההיא המקום האולטימטיבי שבו הכל יכול לקרות, זוהי העובדה כי אבותיהם המייסדים של המעצמה החזקה בתבל, בתקופתנו, וכוחה של הדמוקרטיה בה, השם סייעו ל"השחור הוא הלילה", הכותרת שנתן העיתונאי נחום ברנע בעיתונו. צעירים, מבוגרים, עשירים ועניים, דמוקרטים ורפובליקנים, שחורים, לבנים, היספאנים ומהגרים אחרים, לטינים ואסייאנים, נוצרים, יהודים ומוסלמים, אפרואמריקאים במקור, ורבים אחרים, כל אלה התגייסו בסופו של המסלול המתיש לנשיאות ובחרו "אובמאניה". כולם שלחו מסר לעולם: "ארצות הברית של אמריקה" בהא הידיעה! אובאמה עצמו, צעיר ונמרץ, רהוט ואנרגטי, עובר את המסכים בצורה פנומנלית, יודע להתנסח היטב, מקסים בעצמו. כל זאת אמר בנאום הניצחון שלו בפארק גראנט בשיקגו, העיר שם מתגוררת משפחתו ושם החל את הקריירה הציבורית-פוליטית שלו לאחר שדבק בו החיידק הזה. 

מהפארק עצמו עלתה צעקה גדולה. אף אחד מאתנו לא חווה רגעים מעין אלה של בחירה ראשונה של נשיא שחור בארה"ב בחייו. "אובאמה", צעק הקהל, וגם "או-בא-מה". אפילו יריבו הרפובליקני ג'ון מקיין, גיבור אמריקאי, גיבור מלחמת וויטנאם, הודה בתבוסתו בנאום אבירי ופטריוטי. הוא אף סירב לדבר בגנותו של הנשיא הנבחר בעת מסע הבחירות. בחירתו של אובאמה מזכירה לי ימים עברו שבמהלכם נבחרו לתפקיד נשיאי ארה"ב הנשיאים הצעירים דאז, ג'ון קנדי וביל קלינטון. 

קריאתו של אובאמה לרפא מחלוקות פנימיות נשמעת ממלכתית, ולא בכדי. היא היתה אמוציונאלית ולא סתם. לתקווה במהלך מסע הבחירות בכפר הולדת משפחתו בקניה היתה השפעה מזככת, לנו חובבי אפריקה. נדמה עתה כי לא רק אמריקה אוהבת את עצמה, העולם כולו התגייס למען אובאמה. אין עוררין עוד על החופש הדמוקרטי האולטימטיבי של ארה"ב, וייתכן שאמנם רק בה יכול איש כמו אובאמה להגיע לפסגת הפירמידה. רק באמריקה יכול היה הדבר להתרחש בפועל, כ-45 שנה בלבד לאחר נאומיו המבריקים של השחור הנשגב הקודם, מרטין לותר קינג, ובעיקר נאומו I have a dream (today). הפעם, בנוסף על רהיטותו של הנואם ההוא, עברו בכולנו "גל התרגשות, רגעי צמרמורת, הגדרת פתרון בעיות במונחים של חלומות מתגשמים ולא בהתמקדות בענייני מלחמות". על כל אלה ועוד כתב סבר פלוצקר, כתבו הכלכלי הבכיר של עיתון "ידיעות אחרונות". כתבים בכירים אחרים דוגמת יאיר לפיד ואחרים לא היו רחוקים ממנו בסופרלטיבים שהרעיפו על "האובמאניה". למשל, לאחר שקולומבוס גילה את אמריקה ב-1492, היא כונתה "העולם החדש", ואכן, הצורך להתחדש בה נשמע ממש כמו "ציווי-גנטי", די-אן-איי על בסיס 'פסל החירות''. כתבה המשוררת היהודיה אמה לזרוס-יפה ב-1883 (תרגום חלקי): .. בנייך העייפים, העיניים.... הכמהים לנשום כבני חורין"... אמנם, אובאמה אינו שחור אמתי, אמרו השחורים בעצמם, אך נשבו בנאומיו, והתגייסו לבסוף בהמוניהם בעדו, לאחר שניצח אפילו באיובה הלבנה. 

האמריקאים, כ-300 מיליון (כ-5% מאוכלוסיית העולם) מייצרים כ-25% מהתוצר הגולמי העולמי, ביטויים כמו "קואליציית המיעוטים", מילים נעימות שנשא בנאומיו, העובדה כי הנשיא שחור כחידוש עולמי ואמריקאי קלאסי, רעיונות החופש של האבות המייסדים דוגמת אברהם לינקולן, מלחמת האזרחים שאולי הסתיימה רק עתה, לבכות מקנאה באומה האמריקאית, ועוד, כל אלה ביטויי שהשתמשו בהם עיתונאים בכירים בעיתונות הכתובה ובערוצי המדיה.יתרה מזאת, אולי עלינו ועל הקנייאתים לחוש קנאה באמריקאים על חופש הבחירה שלהם. אולי בעיקר לחוש קנאה לנוכח העובדה כי בקניה פסלו את מועמדותו של ד"ר ריצ'רד ליקי לנשיאות קניה משום עורו הלבן, ואף התנכלו למטוסו, 'היפכא מסתברא' אם רואים עתה הם ואנו את ההתרחשויות האחרונות בשטח זה בארה"ב. 

חגיגות גלובליות ובעיקר קניה על הפרק 

בימים האחרונים של ראשית נובמבר 2008, הוצגו חייו של הנשיא הדמוקרטי הנבחר החדש והשחור של ארה"ב במחזמר בקניה, ארץ מוצאו של אביו שנהרג זה מכבר בתאונת דרכים כשהיה אובאמה בן 21. "אובאמה-המוזיקל", הוצג לראשונה בתיאטרון הלאומי הקנייאתי בניירובי הבירה, ושילב קטעי שירה, מחול וקריינות המציגים את תחנות חייו החשובות של הסנאטור לשעבר מאילינוי, הגם שיתחיל בכהונתו כנשיא בפועל רק ב-20 לינואר 2009. המופע התקבל בהתלהבות רבה בקרב הצופים, ורק חלק מהם שעזב את האולם, אמר כי הזכיר להם בסך הכל "תיאטרון בובות". שיר רגאיי שחיבר אמן מקומי ששמו "אובאמה יהיה שמך", ליווה את הקהל בסיום המופע. 

לא לחינם, אובאמה אהוד מאוד בקניה, נחשב לגיבור בעיני רבים מאזרחיה-תושביה, ואפילו איתי אנגל, כתב תוכנית "עובדה" של אילנה דיין בטלוויזיה זיהה את הפוטנציאל בזמן, ויצא כבר לפני שבועות רבים לכפר המוצא של אביו וסבתו של אובאמה מצד אביו במערב-קניה. למעשה, בראיון רדיו התבלבל אנגל וכינה את ההילה מסביב לאובאמה כמתאימה למערב-אפריקה, בעוד שהיא כמובן קשורה קודם-כל לקניה במזרח-אפריקה. 

סבתו של אובאמה בכפר שבו נולד גם אביו המנוח, שאותו פגש בעברו רק פעם אחת למשך כחודש ימים בהיותו בן 10, ומאז לא ראה אותו עוד, עדיין מתגוררת בכפר המערב-קנייאתי הקטן ששמו ניאנגומה-קוג'לו ממחוז סיאיה. בכפר ממשיכים להתגורר רבים מבני משפחתו עד היום. למרות הקשר הזה, ראוי להדגיש כי קשריו עם משפחתו הקנייאתית רופפים. מדובר הלוא במשפחה מצד אביו שעזב אותו ואת אמו בגיל צעיר, ואת משפחתו הקנייאתית ביקר אובאמה עד-כה רק שלוש פעמים. 

בערב הבחירות לנשיאות, נשארו תושבי הכפר בציפייה דרוכה אל מול מסכי הטלוויזיות, בציפייה לראות את משק כנפי ההיסטוריה – של ארה"ב, של אפריקה, של השחורים, ושל משפחת אובאמה המתגוררת בכפר. כבר לפנות בוקר התאמתו הסקרים שהתנהלו בארה"ב במשך חודשים בטרם הבחירות, והמקומיים הפליאו בכך שהציפייה הדרוכה שלהם, הפכה מייד לשאגות שמחה וקריאות צהלה לנוכח ניצחונו המוחץ של אובאמה בבחירות. בקניה אף השתתפו בתפילות מיוחדות בתקווה לניצחונו, והיתה אף מכשפה מקומית שניבאה כי יזכה. יתרה מזאת, סיקור יום הבחירות ברשת ה-BBC הוקרן בשפה הסוואהילית על מסך ענק בעיירת המחוז הידועה יותר באזור, היא קיסומו, אליה סללו הבריטים בשלהי המאה ה-19 את מסילת הברסל כדי לנסות להשתלט על מקורות הנילוס, מאחר והעיר הקנייאתית החשובה שוכנת על חופי הימה הענקית. 

סבתו של אובאמה-הנשיא הנבחר, שרה חוסיין אבאמה, 87, הזדעקה בצעקות-שמחה אף היא, וכל בני ובנות המשפחה המורחבת של אובאמה אף התאספו במרכז הכפר וחבריה וחברותיה החלו בריקודים תוך שילוב שירה אדירה בניב שפת בני הלואו (Luo) המקומיים: "אובאמה מגיע, פנו את דרכו" וגם "אנחנו הולכים אל אמריקה ואובאמה". "אנחנו הולכים לבית הלבן! אנחנו הולכים לבית הלבן!" הם שרו בקולי קולות, והתעטפו בדגלים אמריקאים מכף רגל ועד ראש. 

במערב-קניה, הכפר של הסבתא הוא האתר המרכזי לעלייה לרגל , ובעיקר ביתה של סבתו של אובאמה, שתוגבר בחודשים שלפני הבחירות בנוכחות מסיווית של אנשי ביטחון. אולם גם הם לא הצליחו למנוע מההמון להיכנס לבית ולנסות להשיג חיבוק עם סבתו של מנהיג האומה החזקה בעולם,שלא היססה להצטרף לריקודים, למרות גילה המופלג. "הנכד שלי הוא אדם פשוט, שנהג לעזור לי למכור ירקות בזמן שהיה מבקר אותי", סיפרה "מאמא שרה" והוסיפה בהתרגשות: "אני כל כך שמחה עד שאני לא יודעת אם אמות מרוב אושר". 

העצות שהיו לשרה אובאמה לנכדה הן להנהיג את ארה"ב והעולם "מתוך ביטחון", "ולא לבזבז את כל הזמן שיש לו במחשבות על קניה, גם אם שורשיו נמצאים שם". גם היא, כמו שאר בני משפחתו, הקפידו להדגיש כי אינם מתכוונת להציק לנכד מאמריקה בבקשות משונות. לבסוף, סיפרה על המנה שתבשל לו בפעם הבאה שיפגשו: צ'פאטי, לחם דק בסגנון הודי הנפוץ גם בקניה שאנו טועמים לא פעם במסעדות בקניה, בעיקר מסעדות הודיות שהשפעתם על המדינה מאז הובאו אליה לקידום סלילת מסילות הברזל בשלהי המאה ה-19, מזכירה את השפעתם של היהודים בעולם בעבר בענייני מסחר. "צ'פאטי, היא המנה האהובה עליו, סיכמה אובאמה הסבתא בהתרגשות. 

ואולם, אחותו למחצה של אבאמה בקניה, אאומה שמה, אמרה כי אין לה כל ציפיות מאובאמה, וכך צוטטה: "הוא הבהיר היטב כי אמריקה בראש מעייניו, וכי הוא דואג קודם-כל לאמריקאים. אנו תומכים בו, אבל לא מצפים ממנו לשום-דבר", סיכמה בעצבות-מה. 

רקע מקוצר קודם על בני הלואו, מלמד כי הם נעשו עובדי-אדמה מאז היגרו למערב-קניה החל מהמאה ה-13, משתייכים במקור לניילוטים, למעשה הניילוטים-חמיתיים, שהן קבוצות של חברות רועים (פסטורליות), שידועים לנו בעיקר בהיותם רועי בקר. הלואו, שהופעתם מרשימה - הם גבוהים ובעלי גולגולת מאורכת כאובאמה, זנחו את אורח חיי הנדודים ורעיית הבקר זה מכבר, והפכו לעובדי-אדמה שמנצלים לטובתם את האדמות הפוריות בשולי ימת-ויקטוריה. יש הנוטים לראות בניילוטים אלה את אלה שהחדירו לאזור את שיטת החלוקה הפנימית המודגמת על-ידי קבוצות הגיל. הם דוברי לשונות דומות לאלו של המאסאים, הננדי ובני הפוקוט. הם נראים נגרואידים (דמויי כושים), ואינם כושים אמיתיים, ולא לחינם אובאמה שחציו לבן מצד האם וחציו שחור מצד האב שהגיע מקניה, אינו נראה אף הוא כשחור קלאסי כמו בני הלואו שצבעם השחור כשחור ידוע לכולנו. בין הקבוצות הניילוטיות והניילוחמיתיים בקניה, הגדולה ביותר היא קבוצת בני הלואו הכהים שהיו מעורבים במהומות שפרצו בקניה לאחר הבחירות הבעייתיות שהיו בה בדצמבר 2007. מאז קבלת העצמאות של קניה בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20, הלואו משמשים כקבוצה הראשית הנוטלת חלק באופוזיציה הראשית לשלטון. 

כ-2% מהקנייאטים הם הודים ובני קבוצות אוריינטליות אחרות דוגמת הפקיסטנים, וכמובן האירופאים. הבריטים באזור, כמעצמה הקולוניאלית שהובילה את קניה להיותה אחת מהמדינות המתקדמות יחסית באפריקה לשאר המדינות העניות בה. הבריטים ובני חסותם בקניה עסקו בעיקר בחוואות וחקלאות, שימשו כסוחרים, במיסיון, במינהל והקימו תעשייה, אף כי בקושי ניתן לכנותה כך. באותה התקופה הקולוניאלית הגיעה לאזור גם הנצרות, בעיקר באמצעות פעילות מיסיונרית נמרצת שהובילה את בני הבנטו (Bantu) לבחור בהשכלה ובנצרות אפריקאית שונה במקצת מהנצרות המקורית. רוב המשכילים מהם הינם נוצרים משום שהם גם בוגרי המיסיון, וכך רכשו לעצמם בני הקיקויו(Kikuyu) את מעמדם החזק בקניה, והשאירו מאחור את בני הלואו. 

סיכומי-ביניים מרטיטים 

כ-400 ק"מ הרחק מהכפר של אביו המנוח וסבתו, בבירת-קניה ניירובי, החלו החגיגות מיד לאחר פרסום הסקרים הראשונים ונמשכו לתוך הלילה. נשיא קניה, מוואי קיבאקי הכריז על יום חג לאומי ואמר כי "ניצחונו של אובמה משמש השראה למיליוני בני אדם ברחבי העולם, ויש לו משמעות מיוחדת כאן בקניה". 

ניצחונו ההיסטורי של אובאמה התקבל בשמחה אדירה בכל רחבי העולם, כמובן בכל יבשת אפריקה, ובמיוחד בקניה. ההישג אף נתפס במדת-מה כניצחון הסמלי של היבשת כולה. בתי-חולים בקניה ובסיירה-ליאון, למשל, דיווחו על מספר-שיא של תינוקות שנולדו בימים האחרונים וזכו לשמות כמו "אובאמה", ו-או "מישל". באוגנדה הבטיחו כי יקיימו צעדה גדולה וקרנבל אם ייבחר. 

אפילו בעיירת הדיג "אובאמה" ביפאן, התכוננו לחגיגות מבעוד מועד. העיירה המנומנמת לא נותרה אדישה אף היא למועמד והנשיא הנבחר שנושא במקרה את אותו השם של העיירה, ולקראת היום המכריע פצחו אף הם בנגינה, שירה וריקודים. בסוף השבוע שבטרם הבחירות, כ-50 מתושבי העיירה לבשו חולצות "אני אוהב את אובאמה" ורקדו לכבודו. כזכור לכולנו, אובאמה נולד בהונולולו, ולכן, לא פלא שרקדו לכבודו את "ריקודי ההולה" המסורתיים. בחודשים האחרונים, החלו חנויות ברחבי העיירה למכור דגים, המבורגרים, עוגות מאודות וצ'ופסטיקס שכולם עד אחד נושאים את שמו של אובאמה. בעיירה אף הביעו תקווה כי הנשיא הנבחר יבקר בה כנשיא. 

ואולם, לא רק בקניה ויפאן נערך עתה פולחן-אישיות לנשיא הנבחר. גם ראש ממשלת איי-אנטיגואה וברבודה בקריביים הודיע כי ההר הגבוה בשרשרת האיים, הר בוגי, יחליף את שמו ל"הר אובאמה" כמחווה לנשיא האמריקאי הנבחר. 

מה יש בו באובאמה שכולם מתרגשים ממנו בצורה כה מפורשת, בעוד שאפשר גם להטיל בו ובעתידה של אמריקה ספקות לנוכח קשריו בעבר, לכל הפחות, עם מוסלמים שונים שדת האיסלאם שלהם מעוררת לאחרונה חלחלה בכל העולם? 

אין זה סוד כי אמריקה נולדה בחטא מסויים. יש האומרים כי היא קמה על בסיס משולש מסחרי רווחי במאה ה-17, שחיבר בין מימון אירופי, קרקע אמריקאית ועבדות אפריקאית, ובעזרת כל אלה ייצרו מצרכים כמו סוכר, טבק, אורז, כותנה, וכדומה, והשתלטו על העולם מבחינה כלכלית. את העבודה השחורה עשו עבדים שמוצאם ממערב-אפריקה, שם היה המסחר בעבדים מפותח.. האמריקאים לא הצריכו את עצמם להשקיע מאמצים נוספים לשעבוד אוכלוסיות בני-אנוש אחרות, שהן בעיקרן משוללות-זכויות, כמו למשל, האינדיאנים שהם הילידים המקוריים של אמריקה, האספסוף האירופאי וכדומה. היו שאמרו, דוגמת מיכאל חכים, יליד ארה"ב, שהוא מרצה להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, כי ייתכן ש"דווקא הדמוקרטיה הביאה לצמיחת הרעיונות הגזעניים", וייתכן וקביעת עיתונאים כי אולי עכשיו הסתיימה באמת מלחמת האזרחים בארה"ב, נובעת מראייה מפוכחת של העתיד, ואולי לא! 

אכן, למרות שמנהיגים ברחבי העולם מיהרו לברכו בחום על בחירתו של מועמד שחור, לא רק בגלל שהוא שחור, היתה גם קבלת פנים צוננת וספקנית יותר. רוסיה שמסתמן כי היא אולי מעדיפה לחדש את המלחמה הקרה, כבר הודיעה כי תציב טילי קרקע-קרקע בגבולה עם פולין, שיכוונו לסוללות-טילים שארה"ב מתכוונת להציב במזרח-אירופה. אלא רק שבבים אחדים משלהי נשיאותו השנויה במחלוקת וכוונותיו הנסתרות של הנשיא המכהן ג'ורג בוש הבן, שהוא ומנהיגי ארה"ב האחרים בתחום ההגנה, החליטו משום מה כי יוכלו לעשות מה שברית המועצות לשעבר ניסתה לעשות בקובה בימי נשיאותו של ג'ון קנדי שנרצח. וכמובן, איראן שתגובותיה היו מעורבות: מצד אחד לא היססה לאיים, ומצד שני, חברי פרלמנט בכירים באיראן לא היססו לברך ולצפות לחידוש הדיאלוג... ועיראק חוששת... ועוד. על כל אלה ועוד ב"אובמאניה" המתחוללת עתה בעולם, שאותה בחרתי להביא בצורה המתומצתת ביותר לטובת משוטטי האתר ומטיילינו באפריקה.