מאת: נדב לוי
11.2008
ניתן לצפות כי שינויי אקלים באפריקה יובילו לתקופות יובש ממושכות יותר באזורים מדבריים למחצה ובאקוסיסטמות יובשניות. בכתבה מקוצרת זו אתאר הבנה מאוחרת של תמונת המצב הזו, המציגה לפנינו בעלי-חיים כמו פילים ופילוניהם המתמודדים ומגיבים לאירועים אלה. הבנתנו בנושא זה היא הכרחית לקידום מימשק ופיתרונות מיידיים לבעיות שמירת טבע ושימור סביבה מעין אלו הקשורות לבצורת קשה, והן כנכסי-צאן-ברזל בהבנת אקולוגים את הדינמיקה של בעלי-חיים גדולים וסביבת חייהם הצמודה.
בצורת שכזו ארעה, לדוגמא, בפארק הלאומי טרנגירי (Tarangire National Park, TNP) בצפון-טנזניה בשנת 1993. בכתבה זו אבהיר לקוראים מה יכלו חוקרים ללמוד על כך בדיעבד, וכיצד יכול הדבר להשפיע על שימור סביבה ומגוון ביולוגי טוב יותר בתוככי שטח שימור מוגן בטרנגירי ומחוצה לו אם אכן אפשר להשפיע על כך לטובה. האינדיקציה לכל אלו היתה התנהגות פילות חסרות-ניסיון שנותרו להנהיג את עצמן ואת פילוניהן בתוככי גבולות האזור המוגן, לעומת פילות בעלות-ניסיון בחיים שבחרו להרחיק מעבר לגבולות הפארק עם פילוניהן. התוצאה: הישרדות טובה יותר לפילוני הפילות בעלות הניסיון שניצלו את שטח המחיה המוכר להן טוב יותר מהפילות חסרות הניסיון בחיים. כל אלה ועוד דווחו בעבודת המסטר של לארה פוליי (Foley) ועבודת הדוקטורט של צ'רלס פוליי (Foley) שסיימו והגישו את מחקריהם באותה השנה.
ממחקרם המפתיע, מתברר עתה כי פילים צעירים, הינם רגישים במיוחד לתנאי בצורת ממושכים ובצורת יובשנית. אובדן פילונים היה גבוה יותר באזור הפארק ובתוכו, בקרב אימהות צעירות בהשוואה לאימהות מבוגרות יותר. במחקר זה נמצא הבדל ברור בין הישרדות הפילונים בשתי קבוצות-חבורות שונות, אלו שהיגרו מהפארק ואלו שנשארו בו באותה תקופה הרסנית.
החוקרים שנטלו חלק במחקר הם: צ'רלס ולארה פוליי (Foley) מ"החברה לשמירת הטבע של חיות הבר", ה- Wildlife Conservation Society ומה-International Conservation, ו"המכון הטנזני לחקר חיות הבר", ה-Tanzania Wildlife Research Institute, שבסיסו בבירת הספארי של צפון-טנזניה, היא ארושה (Arusha). עוד נטלה חלק במחקר גם נטלי פייטוריילי (Pettorelli) מ"החברה הזואולוגית של לונדון", ה- Zoological Society of London ו"המכון הזואולוגי", Institute of Zoology בריג'נט-פארק (Regent's Park) בלונדון.
שלושת החוקרים התחקו אחרי היבטים אלה, ועוד אחרים, המתוארים בכתבה, כחלק מעבודת מחקר מקיפה לדוקטורט על הארגון החברתי של הפילים באזור טרנגירי. המחקר המתואר התמקד באוכלוסיית פילות ופילוניהן בפארק הלאומי טרנגירי ומחוצה לו. כאמור לעיל, החוקרים בדקו מהן ההשלכות של הבצורת החמורה של 1993 על אוכלוסיות הפילים המתגוררות בפארק כמו גם אלו שלא היססו להגר ממנו בעונה הקשה. לשם כך הם התחקו בעקר אחרי המשתנים של זוויג הפילים, המיגדר, ניסיונן של האימהות המבוגרות יותר והצעירות יותר, ומאפייני משפחות של פילות בעלות ניסיון בחיים ואלו שאינן כאלו, וכל אלה במגמה לבחון מה מסייע להישרדות הפילונים בתקופה הבעייתית ובאזור מחייה שכמויות המזון וזמינות מקורות המים השתנו בעליל לרעתם. מסקנתם, על רגל אחת, היא כי פילונים צעירים, כך קבעו, רגישים ביותר לתקופות יובש ממושכות. אובדן פילונים בתקופה הקשה נמצא גבוה יותר בקרב אימהות צעירות יותר (בתוככי הפארק) לעומת אימהות מבוגרות יותר (שניצלו את ניסיונן בחיים והיגרו ממנו כדי לאכן מקורות מחייה טובים יותר). זהו למיטב ידיעתי מחקר חלוצי שבדק את הנושא הלכה למעשה, אולי לראשונה.