אסיה התיכונה - אוזבקיסטן, קירגיזסטן ונגיעה בטג׳יקיסטן

ימים 1-2 | תל אביב - טשקנט, מפגש ראשון עם האווירה...

נטוס בערב, דרך תחנת ביניים, לטשקנט (Tashkent) בירת אוזבקיסטן, שאליה נגיע למחרת בבוקר. אחרי השלמת סידורי הכניסה, ארוחת בוקר ומנוחה, נצא לטייל בעיר שנחרבה ברובה לאחר רעידת האדמה הגדולה ב-1966.

טשקנט היא עיר הבירה של אוזבקיסטן והעיר הגדולה במדינה. העיר נוסדה בתקופתו של אלכסנדר הגדול והיוותה מרכז מסחרי חשוב, במיוחד עבור הסוחרים שנעו על דרך המשי. בשנת 1966 העיר כמעט ונחרבה כליל בעקבות רעש אדמה חזק, בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר. עוד קודם לכן, בשנת 1917, נחרבו בה רבים מהמבנים ההיסטורים על ידי פעילי המהפכה הבולשביקית.

נבקר בכיכר האמיר טימור (מוכר במערב כטימור לנכ, או אפילו טמרלאן....), גיבור הלאומיות האוזבקית הנבנית ובאנדרטה לנפגעי רעידת האדמה הגדולה שהחריבה כמעט את כל העיר.  אכן, רוב העיר נבנה מחדש במתכונת עיר סובייטית מערבית, עם שדרות רחבות מאד, כיכרות ומונומנטים ממסדיים על כל צעד ושעל.

עם זאת - נבקר בשוק הגדול (Chorsu Bazaar), שילוב יוצא דופן בין שוק מרכז אסייתי הומה לשוק סובייטי מוסדר ונסיים בביקור במוזיאון יפהפה, שבו מוצגים במרוכז היבטים רבים מתחומי האמנות, העיטור, העיצוב, רקמות  ואריגים, כתיבה מסורתית ועוד כיו"ב תחומים של תרבות משומרת ונאה. מבנה המוזיאון עצמו נמצא בבית פאר מסורתי שהיה שייך בעבר לבני האליטה המקומית.

ארוחת ערב ולינה בטשקנט

יום 3 | טשקנט - ח׳יווה, העיר שהיא ציור

בבוקר נטוס לאורגנץ' (Urgench) בירת מחוז ח'ורזם. עם הנחיתה ניסע לח'יווה (Khiva) שבלב מדבר קארה-קום (Kara Kom, מדבר החולות השחורים).

ח'יווה נוסדה כבר במאה ה-8 על דרך המשי אך לשיא פריחתה הגיעה אחרי דעיכת חשיבותה של הדרך של זו במאה ה-16, עת שהייתה תחנה חשובה בנתיב סחר העבדים בין אסיה לאירופה. מהצריחים ובתי הכלא של העיר מהדהד עדיין קולם של אסירי "המשחק הגדול" עת התחרו רוסיה הצארית ובריטניה על השליטה באזור.

נצפה מהחומה העתיקה על ארמונות, מדרסות ומסגדים, שכולם יחד – בתבניתם ובעיטורי הקרמיקה שלהם - מייצרים תבנית עיר הלקוחה מסיפורי 'אלף לילה ולילה'. נבקר במסגד העץ "ג'אמע מסג'יד" מן המאה ה-11, בארמונו של הח'אן, שבימיו נפלה ח'יווה לידי הרוסים, נסיים במופע פולקלור מקומי שילווה את ארוחת הערב.

לינה בח'יווה.

ימים 4-5 | בוכרה א-שריף הלב הראשון של דרכי המשי

ניפרד מהציור התלת ממדי - ח'יווה - ונסע דרך מדבר קיזיל קום (Kyzyl Kom, החולות האדומים) לבוכרה (Bukhoro), שפרק זמן משמעותי בתולדותיה הייתה בירה למשפחות אמירים וגנראלים מקומיים ותמיד, גם אחת התחנות החשובות ביותר בדרך המשי. ביומיים הבאים נטייל בבוכרה  ובסביבותיה: נטייל בעיר העתיקה, בבריכת 'ליאב-אי-האווז' (Lyab-I-Havuz) בצל עצי תות עתיקים עצומי גזע, במדרסות היפהפיות שסביבה ובמאוזוליאום העתיק והמרשים של איסמעיל א-סמאני - ה'גשר' ארכיטקטוני בין מקדשי האש הזורואסטרים למאוזוליאות המוסלמיים של אסיה.
נמשיך לביקור בצריח קלאון העצום, ששרד את הכיבוש המונגולי ובמסגד הסמוך לו. נעלה אל מבצר העיר, מקום מגורי הח'אן, ההרמון הידוע לשמצה. נראה אומנים במלאכתם בשווקי העיר, נתבשם מריחות התבלינים ונהנה מן מערמומיות הרוכלים בשווקים.
בעיר התקיימה גם קהילה יהודית גדולה וחשובה ונוכל לראות מה שרד מהרובע היהודי (עלוב למדי...). באחד הערבים נראה מופע פולקלור מקומי.

ארוחת ערב ולינה בבוכרה

ימים 6-7 | סמרקנד הלב השני של דרכי המשי

מבוכרה ניסע לסמרקנד (Samarkand), שאליה נגיע אחר הצהריים. 

סמרקנד הוכרה בשמה מרקנדה כבר בתקופה ההלניסטית ופארה נודע למרחקים. גם היא מהעתיקות והחשובות שבערי דרך המשי. לשיא תפארתה הגיע העיר במאה ה-14 עת שהיתה בירתו של טימור אי-לנכ (Timur I-Lenk), המנהיג התורכו-מונגולי הגדול, שהטיל חיתיתו על העולם מרושתו של טימור ניכרת מכל עבר צריכים הגבוהים, במדרסות המעוטרות ואפילו בשוק הלחם, שם ממשיכים לאפות א ה״נאן״ הסמרקנדי שטימור כה אהב.

נטייל בעיר האגדות: נבקר בגור א-מיר (Gur-E-Mir) - מקום קברו של טימור אשר נקבע ליד יורשיו, מורו הסופי ונכדו האהוב.
נשוטט בכיכר רגיסטן (Registan), ״כיכר החול״, בין מדרסות מפוארות שכיפותיהן מצופות קרמיקה כחולה.
נטייל בסמטאות עיר הקברים שאה-אי-זינדה (Shah-I-Zinde) - ״המלך חי״, מערכת עצומה של קברים מעוטרים.

ארוחת ערב בסמרקנד

יום 8 | גיחה לטג׳יקיסטן פנג׳יקט ושבעה אגמים ותשעה קבין של יופי

נצא ליום טיול יוצא דופן וייחודי. באמצעות רכבי שטח נעפיל אל רכס הזֶרַפְשָאן (Zerafshan) אחרי שנחצה את הגבול לטָגִ'יקִיסְטָן (Tajikistan) לביקור בפֶּנְגִ'יקֶנְט (Penjikent), שהייתה בעבר עיר חשובה בממלכת סוגדיאנה (הסבר ופרשנות בשטח – מובטחים....) ותחנה על נתיבי דרך המשי. במקום נחפר התל העתיק, מקום העיר הסוגדיאנית ואנו נבקר בו, לא כדי ללמוד ארכיאולוגיה של בתי בוץ הרוסים, אלא כדי לראות את ציורי הקיר, המראים את אמונתם האקלקטית של הסוגדיאנים שבחלקם עבדו את האל שיווא ההודי.

בתום הביקור נכנס אל עומק הרכס, שנופיו משוננים וצבעוניים, נופים פרועים ופראיים כאחד. נבקר במעלה נקיק שברום מדרגות הסלע שלו נקוו שבעה אגמונים צלולים וקרים כקרח. כל מפגש אנושי שלנו עם תושבי הרכס – טג'יקים או גם אפגאנים, הוא בונוס מלא עניין.

בסוף היום נחצה חזרה את הגבול ונשוב לאוזבקיסטן.

ארוחת ערב ולינה בסמרקנד

יום 9 | סמרקנד - טשקנט - בישקק נוסעים, טסים, ארץ חדשה

ניפרד מסמרקנד וניסע חזרה לטשקנט, לשם נגיע אחר הצהריים, ישירות לשדה התעופה. נטוס לבישקק (Bishkek), בירת קירגיזסטן שנודעה בשמה הקודם פרונזה (Frunze), כשם הגנראל של צבא הצאר הרוסי אשר כבש אותה. אחרי השלמת סידורי הכניסה ניסע העירה אל מלוננו.

ארוחת ערב ולינה בבישקק

יום 10 | ימת איסיק פנינה כחולה בלב הרי השמים

ניפרד מבישקק וניסע מזרחה לאורכו של עמק הנהר צ'וּ (Chuy), דרך אזור חקלאי עתיר גידולי ירקות, סלק ותפוחי אדמה. עמק הנהר, שבעבר נקרא טאלאס, היה (ובמידה מסויימת גם היום) שטח הביניים אשר חצץ בין העולם המוסלמי והעולם הסיני.

נבקר במגדל בּוּרָאנָה (Burana), היא שריד לבֶּלָאסָגוּן (Belasagun) הקדומה, בירת אימפריה פרוטו מונגולית גדולה ששלטה במאה ה-10 במרכז אסיה. נבקר גם בבית קברות, ייתכן של הסְקִיתְים נוודי הערבות הגדולות, שהגיעו למזרח התיכון ולמזרח אירופה כבר במאה ה-2 לפנה"ס.
נמשיך לנסוע במעלה הנהר צ'ו ואט-אט יתגלו לעינינו מימיו הכחולים של אגם אִיסִיק (Issyk Kol) המוקף בפסגות טיין שאן המושלגות.
נעצור בנמל דיג מקומי ונצא לשייט קצר על הימה העמוקה וגם נשמע דברי תורה הנוגעים לקורותיה, אפייה ומה עוללו לה.

ארוחת ערב ולינה בקרבת היישוב צ'וֹלְפּוֹן אָטָא (Cholpon Ata).

ימים 11-12 | קראקול - אלטין אראשן אמנות על סלעים ויריד הבהמות הגדול

בבוקר נבקר באתר חרותות סלע מן המאה ה-5 לפנה"ס, בקרבת צ'ולפון אטא. זהו שדה רחב ידיים "זרוע" באלפי סלעים, שעל חלקם חקוקים "ציורי" סלע קדומים, ובהם מחזות ציד וחיות אמיתיות ודמיוניות.
נמשיך לנסוע לאורך האגם ונבקר בקניונים החותרים מצפון, שם אולי נזכה לראות משפחות נוודים.
אחרי הצהריים נגיע לקָרָאקוֹל (Karakol), עיירת המחוז של אזור איסיק-קול, ובה נלון.

למחרת נבקר בשוק בהמות הבית והעבודה בקראקול; אחת לשבוע מתכנסים כאן נוודים קירגיזים עוטי כובעי לבד מחודדים, טג'יקים דוברי פרסית, קזאחים מלוכסני עיניים ואויגורים עטורי זקנים עבותים, כולם באים לסחור, להתעדכן ואף לשדך שידוכים.
נסתובב בין הסוסים, הפרות, הגמלים הבקטריים כפולי הדבשת, והמקנה הדק, נתבונן בדרך התנהלות המשא ומתן ובסופו, המתבצע בלחיצת יד ובהחלפת חבילות של שטרי כסף.
לבד מהשוק נבקר בכנסייה רוסית יפה מן המאה ה-19, אשר שרתה את הקהילה הרוסית שהחלה להתהוות כאן, סביב משלחות מחקר מדעיות רוסיות; אחד המדענים הנודעים, שגם נפטר ונקבר כאן היה פז'וואלסקי, שעל שמו קראו הרוסים את הטאחי, סוס הבר המונגולי הנדיר.
נבקר גם במסגד של קהילת ה-דוּנְגָן (Dungan), המעוצב בהשראה סינית ומשרת את הקהילה המוסלמית-סינית, שאבותיה נמלטו ממערב סין על רקע רדיפה דתית במאה ה-19.
בצהריים ניסע ברכב שטח (מפלצתי ממש, ראו – הוזהרתם....) לאורכו של קניון אָלְטִין אָרָשָאן (Altyn Arashan) התלול. נשלב טיולי הליכה קצרים בנוף המרהיב ואולי נקנח ברחצה במעיינות חמים. בערב נשוב לקראקול.

ארוחת ערב ולינה בקראקול.

יום 13 | ג׳טי אוגוז - קניוני דרום הימה צבעים, צורות ועוד יופי ללא גבול

מקראקול ניסע מערבה לאורך הגדה הדרומית של הימה.
נעצור לביקור מול צוק בולט בצבעו העז בשל אבן חול אדומה ממנה הוא נוצר, ותבניתו השסועה נראית כטור של בליטות דבשתיות. דמיון מפותח של אלמוני מן העבר, או סתם שגיאה בהבנת מעשייה עממית כלשהי, גלגלה את שם הצוק להיות "שבעה הפרים", ובשפת המקום המקום גֶ'טִי אוֹגוּז (Jety Oguz). גם כאן נערוך טיול קצר ברגל ואחריו נמשיך וניסע לבקור בקניון סקזקה (Skazka), ליד העיירה טוסור (Tosor). שוב טיול ברגל בשטח שבולטים בו צבעי לבנדר סגול ושבטן אדום (ולמי שמתעניין רק בכלכלה ובפוליטיקה: אלו הם שמות של צמחים) והרקע - אבני חול אדומות, סגולות ולבנות.

ארוחת ערב ולינה בקרבת טאמגה. 

ימים 14-15 | בישקק - תל-אביב עוד רסיס פולקלור והביתה

הבוקר נטייל בקניון ברסקון (Barskoon) שם יקדם את פנינו פיסלו של האדם הראשון שיצא מחוץ לכדור הארץ וגם חזר - הקוסמונאוט הסובייטי יורי גגארין, גיבור ברה"מ.
נמשיך אל מצגת (חיה; לא בתמונות!) של צייד בעזרת עיטים או בזים גדולים - זה מקצוע עתיק יומין, שהיום הוא  נחלת עשירים בלבד, מקירגיזסטן ועד לסעודיה.
בצהריים נחזור לבישקק ונצא לטייל בעיר בעלת הגוון האירופאי השוכנת לרגלי הרי השמיים (Tian Shan). ההשפעה הרוסית ניכרת בשדרות הרחבות ובכיכרות הפתוחות. נבקר בשוק ובמוזיאון הפולקלור העממי שבצדו נמצא גם מוזיאון המהפכה הבולשביקית (בו לא נבקר).

בערב נצא לארוחת סיום ולאחריה לילה אחרון בבישקק. למחרת, השכם בבוקר, ניסע לשדה התעופה ונטוס – שוב, דרך תחנת ביניים - לתל אביב. ההגעה צפויה אחר הצהריים.