מאת: נדב לוי
03.2008
סדרת הטבע המרשימה החדשה של רשת ה-BBC, שמוביל אותה מיודענו סר דיוויד אטנבורו, מ"החיים עלי אדמות" ועד ה-Love of Birds, ואינספור סרטי וסדרות טבע מרשימים אחרים בין לבין, עומדת להראות ב-3 למרץ 2008 בבריטניה סרטון טבע חדש קצר, כשתי דקות אורכו, שבו תועדו לראשונה כ-40 תנינים כשהם משתפים פעולה בדיג של דגים נודדים במעלה זרם "הנהר ע"ש מארי" (Mary River) באוסטרליה. בסרטון הקצר רואים כיצד התנינים ממתינים במארב, ראש בראש, או זה בצד זה, ואינם נותנים לדגים להימלט גם אם אינם יכולים לראותם. לועות פעורים לרווחה ממתינים לטרף בצוותא, בעוד שעד עתה חשבו כי התנינים אינם משתפים פעולה או אינם מוותרים אלה לאלה על טרפם. הסרטן מתעד את התופעה במשך כשעה, ובעת שהשפל מתחיל, הסיפור מסתיים. זמנית!
רק לאחרונה התגלתה התופעה המפריכה גישות קומות לפיהן זוחלים מחוננים בטפשות, ודווקא תניני הים המלוח באוסטרליה חושפים זאת הלכה למעשה, אף כי עוד זוחלים תועדו בסדרת הטבע החדשה כשהם מצביעים על יכולות קוגניטיוויות מדהימות שטרם צולמו ותועדו מעולם.
עד לאחרונה חשבו כי תניני הים המלוח מגלים התנהגות טריטוריאלית ברורה, אך מתברר כי למידה של סביבתם הטבעית היא חלק בלתי נפרד מעולמם הסובב. לאחר שגילו בעצמם כי דגי המוליתיים נודדים במעלה הזרם של נהרות כדי להתרבות באביב בדומה לדגי הסלמון, הם החלו להמתין להם בדרקכם לשפכי הנהרות אל האוקיינוס, ובעת הגאות הם עולים בעקבותיהם לתוך הנהרות, וכך טורף ונטרף צריכים למצוא את דרכם, אלה כדי להגיע להתרבות ואלה כדי לחגוג על הסעודה הדשנה, ביטוי קלאסי למירוץ החימוש בטבע שלא ידענו כי הוא מתקיים גם בשעה שכזו.
העיקר בסיפור החדש הוא שהתנינים מתקבצים בנהר, ולוכדים דג אחר דג, אילו היו הדובים בקנדה החוגגים על דגי הסלמון באשדות הגועשים. כל מי שמתעניין ומגיע ללונדון בימים המתאימים, למשל, מחרתיים, יום ב' ה-3 למרץ, שיתכנסו אל מול מסך הטלוויזיה בשעה 21:00 ויחזו בחידושי הסדרה "חיים בדם קר" ב-BBC1. בודאי ייקח עוד זמן עד שמישהו יתעשת ויציג במחוזותינו את הסדרה החדשה.
רקע קודם
מפרסומים קודמים על הסדרה ידוע לנו כי תניני הים המלוח האוסטרליים, הידועים בהיותם הגדולים והמסוכנים ביותר בין התנינים בעולם, מסוגלים לנצל את זיכרונם הבלתי-רגיל, ולהגיע ממרחקים של כ-50 ק"מ כל-אחד כדי לארוב לדגי-מאכל ממשפחת המוליתיים החיים בלהקות ונודדים במעלה הזרם של נהרות באוסטרליה, בתקווה ללוכדם. בעודם עוברים את אשדות אזור הגאות והשפל, מנצלים התנינים את העיתוי ומשתפים פעולה בלכידתם.
ואולם, למרות שחושיהם החדים של תניני הים האימתניים ויכולת הניווט המרשימה שלהם מאפשרים להם ללכוד בקלות את דגי המוליתיים, יכולות אלו מתגמדות לנוכח תגליות סדרת סרטוני הטבע החדשים בעיקר לנוכח יכולתם הפנטסטית לדוג את הדגים גם בחשיכה מוחלטת. אין אלה הרגלי תזונה ושיחור מזון אקראיים אלא ביטוי מפורש ליכולות קוגניטיביות מעולות וזיכרון תלוי-למידה. היבטים חדשים אלה בחקר התנהגות זוחלים מעידים מעל לכל ספק כי אף הם מחוננים ביכולות קוגניטיוויות ולא רק יונקים ועופות. סדר הטבע החדשה מצרפת זוחלים לבעלי החיים האינטליגנטיים המסוגלים לחשיבה ותכנון מדוקדקים, ולראייה, חידושי חקר תניני הים האוסטרליים.
ברוב ארצות הים התיכון שלנו, ידוע לנו בעיקר על דגי המולית האדומה (Mullus barbatus) שתפוצתו בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי, המתלהקים אף הם. עדויות ארכיאולוגיות מעידות כי הרומאים גידלו אותם למאכל בבריכות מיוחדות. דגי המולית האומה חיים בסמוך לקרקע בוצית, בעומק 300-40 מטרים, וניזונים מסרטנים ותולעים רב-זיפיות, שהם מאתרים מצדם באמצעות בחנינים על הסנטר, ושאותם מגלים מתחת לקרקע, עדות לאינטליגנציה גם בדגים אלה.
דג אחר ממשפחה החי באזורנו הוא מולית הפסים (Mullus surmuletus) החי בים התיכון וידוע בחופיו הרדודים קבוצות קטנות בבתי גידול סלעיים, בקרקע חולית או בוצית עד עומק כ-150 מטרים, ומזונו כולל רכיכות, תולעים רב-זיפיות וסרטנים, ואף הוא מתרבה באביב, בין פברואר ליוני, וידוע בביקוש הרב שיש לו דג-מאכל. באזורנו ידועים גם דגי מולית אחרים ששמותיהם אחרים דוגמת אופון זהוב-פס ואופון חום-פס.