מאת: נדב לוי
09.2009
מחקר גנטי חדש שנערך לאחרונה מגלה שהחזירים בויתו לפחות 7 פעמים בכל רחבי העולם במהלך ההיסטוריה, ללמדנו על חשיבותם הגלובלית. המחקרים האחרונים בנדון, מבוססים על חקר מקטעי דנ"א של חזירים מפוטמים שבויתו עם קרוביהם חזירי הבר, והדבר פורסם ע"י מדענים מאירופה לראשונה בכתב העת המדעי היוקרתי "סיינס" בגיליונו מה-10 למרץ 2005.
ייתכן שמוצאם של כל החזירים המבוייתים באירופה מחזיר הבר האירופאי, וכך גם ככל הנראה במקומות אחרים. היכן שהגיע האדם והגיעו החזירים, כך החל שם ביות ביוזמת החזירים או האדם, בדומה למחקרים דומים על ביות הכלבים מהזאבים. לא בהכרח האדם ביית, ייתכן וחיית הבר בייתה את עצמה והרגילה עצמה לקרבת האדם, עולה מהמחקרים המדעיים המובילים בתחום זה בחזירים
המדענים גילו שמוצא החזירים המבוייתים הוא מחזירי הבר שהתגוררו באותם תאי-שטח, ללמדנו כי ייתכן וביות החזיר התרחש בכמה מקומות בעת ובעונה אחת. מחקרים קודמים הראו שקרוב לודאי שתהליכי הביות של החזירים החלו אי-שם בתרבות השומרית. כך התגלה בשרידים ארכיאולוגיים שהתגלו במזרח הקרוב, לרבות בישראל. ואולם, השאלה המרכזית שנותרה בעינה, והיא: האם מחזירי הבר ששימשו למאכל התפתחו החזירים המבוייתים? שאלה זו נותרה בינתיים ללא מענה ברור.
כיום בטוחים כי האדם גידל חזירים לבשר באירופה ובאסיה מאז התקופה הניאוליתית לפני כ-5,000-8,000 שנה, ואולי מעבר לכך. בחלקים גדולים ונרחבים באינדונזיה ובפאפואה-ניו-גיני מפותחת תרבות החזירים. במקביל, בייתו את חזיר הבר באירופה, הודו, סין ומלאיה. כן נמצא שחזיר הבר של סלבס (Celebes) בויית באיי הפיליפינים, בסולאווזי ובאיים סמוכים. לדברי החוקרים, צעד מכריע במעבר בני האדם מנדודים לחיים במגורי קבע, היה ביות בעלי חיים וצמחים. המדענים ממרכזי מחקר בבריטניה, בשוודיה, בניו זילנד, באוסטרליה ובדנמרק, ביקשו לבדוק אפוא כיצד בויית החזיר. הם ניתחו דנ"א שנלקח מחזירים מבויתים וחזירי בר במקומות שונים בעולם.
מחקריהם אלה סותרים באחרונה את הגישה הקודמת לפיה בוייתו חזירים רק פעמיים במהלך השנים.
כך היו סבורים גם ארכיאולוגים רבים שהעריכו כי החזיר בויית אולי באחד או שני מקומות ברחבי העולם: ב"מזרח הקרוב" וב"מזרח הרחוק". התהליך לא התרחש אפוא רק פעם אחת או פעמיים, כפי שהיה נהוג לחשוב, אלא חזר על עצמו שוב ושוב בחלקים שונים של העולם, ולכל הפחות 7 פעמים.
ואמנם, לפני אלפי שנים הפך החזיר מבעל חיים שעיר בעל מזג פראי וחטים ארוכים לחזיר הוורדרד עם האוזניים השמוטות, שמוכר היום לכל דכפין. לאור המחקר החדש, נראה כי השאלה כבר אינה היכן בוית החזיר, אלא היכן לא בייתו חזירים" ומעלה שאלות כבדות-משקל נוספות אודות הביות של שאר בעלי-החיים", אמר בשעתו החוקר גרגר לרסון (Larson, Greger), מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה, בראיון ליומון האמריקאי החביב, "לוס אנג'לס טיימס"(Los Angeles Times). לרסון הוא שהוביל המחקר המקורי שהיו חתומים עליו לא פחות מ-13 מדענים וכשנתיים מאוחר יותר בכתבה חשובה נוספת ב-PNAS שעליה היו חתומים כבר 19 מדענים. לדבריו, המחקר מוכיח כי "הביות החל באופן בלתי-תלוי במרכז אירופה, באיטליה, בצפון-הודו, בדרום-מזרח אסיה ואולי אפילו באיים אוריינטליים סמוכים".
ראוי לציין כי עוד בעבר קבע גדעון כנעני במחקר המסטר שלו על חזירי הבר בצפונה של ישראל בעיקר באזור הר-מירון, כפי שתועד גם באנציקלופדיה של החי והצומח בארץ-ישראל, כרך 7 על היונקים, כי "חזיר-הבר קל לביות". נאמר שם כי בגני-חיות, כשמוגש לחזירי-הבר מזון הדומה לזה של חזירי-הבית, ואין להם אפשרות לחפור, מתקצרת גולגולתם של הצעירים שנולדו בשבי מחוסר אימון (חיטוט בקרקע לצורך חיפוש מזון) ומשך גידולם מתקצר, עונת הרבייה מתארכת, מספר הגורים גדול מזה שבטבע, ובגרות מינית חלה בגיל מוקדם יותר..." עוד נאמר שם בענייני אופני הגידול בשביה, כי "אין קושי לגדל חזירי-בר בשביה, הודות לכושר הסתגלותם המעולה מכל הבחינות... אין זה רצוי להאביס חזירי-בר במזון מבושל, שכן הדבר גורם לתופעות ביות, כגון השמנת יתר והתקצרות הגולגולת.... מסיבה זו רצוי לפזר את המזון על פני שטח גדול, וכך לגרום לחזירים לחטט ולנבור בקרקע, כמו שהם עושים בטבע...." (ראה שם).
לכן, מעוז, לא מן הנמנע שאם אמנם, כפי שנאמר בספרות, השיבו חזיר מבויית לטבע והלה נעשה פראי ומתנהג ספונטנית, לא מן הנמנע כי אכן אפשר ויתפתחו לו אותם החטים, כפי שאמר לך ידידך.
לקריאה נוספת
כנעני, גדעון. 1971. פרקים באקולוגיה והתנהגות של חזיר הבר (Sus scrofa) בישראל. עבודת מוסמך למדעי הטבע, אוניברסיטת תל-אביב.
לוי, נדב. 2005. מי אמר חזיר? [על חזירי הבר]. טבע הדברים 119: 89-82. (ספטמבר).