קובה מספקת למטיילים שמאסו בתרבות המונים הומוגנית משהו לנעוץ את השיניים
האנטי-אימפריאליסטיות שלהם בתוכו. ולמרות שהמדיניות הקומוניסטית היא זו
שהצליחה לתפוס את אור הזרקורים, לקובה יש הרבה יותר מה להציע מהצצה על
החיים ללא מקדונלד'ס.
מאות שנים של אינטראקציה בין ספרדים ואפריקאים הפכו את קובה לחממה של
תרבויות, והחיות של הריקוד והמוזיקה הקובנית לבדם הופכים אותה לשווה את
המסע. הוסיפו את עצי הדקל, הבניינים הקולוניאליים הצבועים בצבעי גלידה
והחופים הקריביים – ויש לכם קוקטייל חזק במיוחד.
להמשך הכתבה באתר nrg