ימים 1-2 | תל אביב - אולאן באטר (Ulaan Baatar) - באגה גאזארין צ׳ולו (Baga Gazariin Chuluu)
נטוס בצהרים, דרך יעד ביניים, לאולאן באאטאר (Ulaan Baatar) בירת מונגוליה, בה ננחת בבוקר יום 2. לאחר השלמת סידורי הכניסה ומפגש עם הצוות המקומי, נעלה לכלי הרכב וניסע כ-3 שעות לשוליו הצפוניים של מדבר גובי, אל בּאגה גאזארין צ'וּלוּ (Baga Gazariin Chuluu) – "המקום הקטן של האבנים", תופעה גיאולוגית המאופיינת בתצורות סלע מחודדות ומרשימות במסלע הגרניט. במידת האפשר, נצא להליכה קצרה כדי לחזות בשקיעה המרהיבה.
מדבר גובי משתרע על פני 1.3 מיליון קמ"ר במונגוליה ובסין (רובו במונגוליה הפנימית) והוא מהמדבריות הגדולים בעולם . זהו מדבר קר המתאפיין במשרע טמפרטורות גדול בין יום ללילה ובין קיץ לחורף. המדבר פחות שומם ממה שנדמה והוא זרוע אתרים ארכיאולוגיים ותרבותיים.
בגמר הסיור נתארגן ללילה הראשון במחנה גֵרים מונגוליים, הכולל אוהלי לבד, אותם מכנים נוודי אסיה התיכונה "יוּרט", ובמונגולית נקראים "גֵר".
יום 3 | באגה גאזארין צ׳ולו - צאגאאן סובארגה (Tsagaan Suvarga)
נצא לביקור במנזר דֶלְגֵרין ח'וֹיר לסיור ראשון בח'יד (Khiid) – מנזר בודהיסטי מונגולי.
מנזר דלגרין ח'ויר (Delgeriin Choiriin Khiid) שימש היסטורית כמעונו של המלומד המונגולי זאבה דַמְדין (Zava Damdin Rimpoche), ושל התגלמויותיו. המנזר נהרס ונזיריו גורשו בטיהורים הקומוניסטים בשנות ה-30 של המאה הקודמת, והזאבה דמדין האחרון הוצא להורג ב-1937. בשנת 2000 הוכר נזיר צעיר כהתגלמות של הזאבה דמדין, וב-2005 הוא הקים מחדש את המנזר במקום בו עמד המנזר ההיסטורי.
לאחר הביקור במנזר, נמשיך בנסיעה אל עומק המדבר לעבר צאגאאן סוּבארְגה (Tsagaan Suvarga), במונגולית "הסטופה הלבנה", תצורות גיאולוגיות של מצוקי אבן חול צבעונית, בהם מרבצי מינרלים המרמזים על בהלת חיפוש הזהב בה שקע אזור הגובי לאחרונה. אחר הצהרים נטייל לאורך מצוקי אבן החול לנקודת תצפית יפה על שכבות הצבע. לינה בגר-קמפ סמוך.
יום 4 | צאגאאן סובארנה - יולין אם
מצאגאאן סובארגה, ניסע לדלנְזדְגד בירת מחוז דרום גובי.
דלנזדגד (Dalanzadgad), שהייתה בעבר עיירת מחוז מדברית נידחת, משמשת כיום כמרכז לוגיסטי לתעשיית המכרות המתפתחת בגובי, ובפרט לכריית הזהב.
נמשיך בנסיעה לשמורת הטבע גובי גוּרְוואן-סָיְיח'אן (Gobi Gurvansaikhan)" הכוללת את רכס "שלוש היפהפיות" המושלג והמדבר שלמרגלותיו. נגיע אל עמק הנשרים – ערוץ חבוי למרגלות ההרים המכונה לעתים "קרחון הגובי", הנותר קפוא עד תחילת הקיץ בהיותו מוסתר מקרני השמש. נטייל לאורך הערוץ בתקווה לצפות בבעלי החיים השורדים בזכות מקור המים. לינה בגר קמפ ביולין-אם.
ימים 5-6 |יולין אם - דיונת ח׳ונגורין אלס (Khongoryn Els)
נמשיך בנסיעה דרך חוליות המדבר הקר. נעצור לחקור את ציורי הסלע הקדומים ב- חָבְצְגָאִיט ונטייל בין הציורים השונים.
חבצגאיט (Khavtsgait) אתר ציורי סלע קדומים המתוארכים לאלף ה-4-9 לפנה"ס ומרוכזים ב-6 קבוצות. בין הציורים ניתן למצוא סצנות ציד וציורי בעלי חיים, ביניהם יעלים, אילים, סוסים ואף נמר שלג.
בשעות אחר הצהריים נגיע לדיונה הענקית ח'ונגורין אלס (Khongoryn Els), נטפס על תלוליות החול החדות המרשימות ונחקור אותן רגלית. בערב נצפה בשקיעה המרהיבה ונאזין לשריקת הרוח בין החולות.
דיונת ח'ונגורין אלס (Khongoryn Els) היא מהדיונות הגדולות בדרום הגובי עם שטח משתנה של כ-1,000 מ"ר. ארכה למעלה מ-100 ק"מ ותלוליות החול החדות נושאות גובה ממוצע של 80 מ', אך עשויות גם להגיע ל-300 מ' בשיאן. אלו הם חולות נודדים המשנים צורתם תכופות בהתאם לרוחות. מפולות קטנות של חול, הנישא ברוח וחוצה את חוד הדיונה, יוצרות קולות שריקה, שהקנו למקום את הכינוי "החולות המזמרים".
למחרת נבלה את היום למרגלות הדיונה הגדולה בקצב המקומי. נרכב על גמלים בַּקְטְריים דו-דבשתיים, נבקר במשפחת רועי גמלים ונשמע על חייהם הקשים במדבר.
הגמל הבקטרי (Camelus bactrianus): אחד משני מיני הגמלים המוכרים לנו, לצד הגמל הערבי החד-דבשתי, ומאופיין בשתי דבשות. הגמל הבקטרי נפוץ באזורים המדבריים של מרכז אסיה, מונגוליה, קזחסטן וצפון סין, שם הוא מותאם היטב לתנאי האקלים הקיצוניים, חום כבד ביום וקור מקפיא בלילה. הדבשות שלו משמשות לאגירת שומן, ממנו הוא מפיק אנרגיה ומים ובכך יכול לשרוד זמן רב ללא שתיה, תנאי חיוני לחיים במדבריות אסיה התיכונה. הגמל הבקטרי היה בעבר כלי תחבורה ראשי בנתיבי הסחר היבשתיים, ושימש לנשיאת משאות כבדים במסעות הארוכים. הוא מספק חלב, בשר, צמר ועור לתושבי האזור.
בערב נשוב לדיונות לצפות שוב בשקיעה המחליפה צבעים וצללים. 2 לילות בגר-קמפ ליד הדיונות.
יום 7 | ח׳ונגרין אלס - באיאן זאג ״הצוקים הבוערים״ (Bayanzag)
ניסע מזרחה לאורך נופי הגובי ובצהרים נגיע לבאיאן זאג, אתר שנודע בשל צוקי החול האדומים שלו והתפרסם בעולם בשל ממצאי הדינוזאורים שנתגלו בו.
בַּאיָאן זַאג (Bayanzag): מכונה "הצוקים הבוערים" בשל מצוקי אבן החול האדומה המחורצים, המעניקים למקום מראה מרהיב בזריחה ובשקיעה. זהו אחד מאתרי המאובנים החשובים בעולם, שהתפרסם בשנות ה-20 של המאה הקודמת, כאשר משלחת בראשות הפלאונטולוג האמריקאי רוי צ'פמן אנדרוז גילתה מספר רב של מאובני דינוזאורים, כולל קן של ביצי דינוזאורים מאובנות - הראשונות שהתגלו אי פעם. אחד השלדים שנתגלה, שלא היה מוכר למחקר, אף כונה על שם אנדרוז. גילויים אלה תרמו רבות להתקדמות חקר החיים הפרהיסטוריים.
נחקור את האתר ונצפה בשקיעה על הצוקים. הלינה בגר-קמפ סמוך.
יום 8 | פרידה מהגובי: באיאן זאג - מנזר אונג (Ongiin Khiid)
נשלים את סיורינו בדרום הגובי, ונחל במסענו חזרה צפונה. אט אט ישתנו נופי המדבר ויתחלפו לנופי הערבה הצחיחה של מרכז מונגוליה. אחר הצהרים נגיע למנזר אונג, ששימש בעבר כמרכז בודהיסטי חשוב.
מנזר אונג (Ongiin Khiid): מנזר בודהיסטי היסטורי במרכז מונגוליה, לגדות נהר אונג. המנזר הוקם במאה ה-17 ופרח במשך מאות שנים. במאות 19-18 כבר היו במקום כמה מנזרים בהם התגוררו מאות נזירים והוא שימש כמרכז רוחני ולימודי. בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בעת הרדיפה הקומוניסטית, במסגרתה נהרסו מאות מנזרים בודהיסטיים, נחרבו גם מנזרי אונג ומרבית הנזירים הוצאו להורג או נשלחו למחנות עבודה ולגיוס לצבא. מתחילת האלף נעשו מאמצים לשקם את המנזר, בו כיום מספר מבנים משוחזרים. המזמורים המונגולים המונוטוניים שוב מהדהדים בין כתלי מנזר אונג.
אחר הצהרים נסייר במנזר ונראה את העבודות לחידושו. הלינה בגר-קמפ סמוך.
יום 9 | מנזר אונג - עמק האורח׳ון (Orkhon Valley)
נמשיך צפונה אל מישורי מונגוליה, אל עבר עמק נהר אורח'ון, ערש התרבויות של מונגוליה. מעלינו יתנשא רכס החַ'נְגאי, מהחשובים במערכות הרכסים של מונגוליה ונופי הערבה יפנו את מקומם לכרי הדשא המוריקים של עמק אורח'ון.
עמק אורח'ון (Orkhon Valley) : לאורך נהר אורח'ון, מהארוכים בנהרות מונגוליה. העמק כולו הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בזכות חשיבותו התרבותית וההיסטורית, ובו שרידים ארכיאולוגיים, מנזרים, ומונומנטים שהותירו ממלכות ואימפריות ששלטו באזור, מממלכת הגוֹק-טוּרק (Gokturks) הטורקית הקדומה, דרך האימפריה המונגולית שכונן צ'נגיז ח'אן וממלכת האוּיְגוּרים הנוודית מהמאה ה-9 . האזור שימש כמרכז מנהלי ותרבותי וכציר סחר על דרך המשי. בין נופי המרחבים הירוקים, הרים ונהרות, וכרי העשב, בהם רועים בעלי החיים המשמשים את הנוודים המונגולים, העמק משקף את אורח החיים הנוודי.
נחצה אזור וולקני מרהיב בעמק נהר האורח'ון, נסייר במקום בו מתחתר הנהר בקניון צר המסתיים במפל מים מרשים המכונה המפל האדום. הלינה בגר-קמפ סמוך.
יום 10 | עמק האוח׳ון - ח׳רח׳ורין (Kharkhorin)
ניסע בנופים הדרמטיים של עמק האורח'ון ונעצור לתצפית מרהיבה בעיקול החד של הנהר באוּרְטין-טוֹח'וֹי (Uurtiin Tokhoi). נמשיך ל"עמק הגמלים" לאתר הקבורה העתיק של נוודי הערבות. נטייל בין ה"בַּלְבָּלים" – מצבות אבן המסודרות במעגלים ונראה "אבני איילים", המציינות את רצועת רועי האיילים שהיו בעבר נפוצים יותר בצפון אסיה. בצהרים נבקר במנזר שָנְח' (Shankh Khiid), שנוסד במאה ה-17 על יד הזָנאבָּזאר, הדמות הדתית החשובה במונגוליה.
זנאבזאר (Zanabazar): מלומד, נזיר ומנהיג בודהיסטי-מונגולי שייסד את התואר הדתי גֵ'בְּצוּן-דַמְבּה קוּטוּקטוּ (Jebtsundamba Khutuktu) במונגוליה – אחריו שימשו 8 נוספים בתפקיד, עד הבּוֹגְד-גֵגן האחרון. הזנאבזאר (1723-1635) מתואר לעתים כמבשר הבודהיזם המהאיאני-טנטרי הטיבטי במונגוליה ואותר כלאמה וכמנהיג דתי בידי הדאלאי-לאמה ה-5. מעבר להיותו מלומד ונזיר, היה גם אמן חשוב, שפסליו, בראשם הטארה הירוקה הנודעת, נחשבים למופת של פיסול מונגולי-טיבטי. הזנאבזאר המציא את כתב ה"סוֹיוֹמְבּוֹ" שסימלו הפך לסמל מונגוליה ומשולב בדגל הלאומי.
ְאחר הצהריים נגיע לח'רח'ורין, הבירה העתיקה של מונגוליה, שם נבקר באנדרטה לציון 800 שנה להכתרתו של צ'נגיז ח'אן ונצפה בשקיעה מעל עמק האורח'ון. הלינה בגר-קמפ סמוך.
יום 11 | ח׳רח׳ורין - שמורת ח׳וסטאי נורו (Khustai Nuruu) - מונגול נומדיק
נתחיל את הבוקר בביקור במוזיאון ח'רח'ורין המכיל ממצאים מהתקופה המונגולית, אויגורית, טורקית ואף מתקופתו עתיקות יותר. נמשיך לסיור במנזר אֵרְדן-זוּ (Erdene Zuu), שנבנה במאה ה-16 מאבני הריסותיה של הבירה העתיקה ובשיאו היה מוקף ב-108 סטופות.
ח'רח'ורין (Kharkhorin) שכונתה בעבר קאראקוֹרַם (Karakorum), נוסדה כמרכז צבאי ומנהלי בסביבות 1220 בידי צ'נגיז ח'אן, עת הייתה האימפריה המונגולית בצמיחה וערב צאתו לכיבוש חָ'וָארֶזְם במערב. בנו, אוֹגאדֵיי ח'אן (Ögedei Khan) הפכה לבירת האימפריה כולה ואף בנה חומה סביב עיר הגרים-יורטות, ממנה לא נותר כמאט מאום. במאה ה-13 הייתה העיר החשובה בעולם והמתה זרים, דיפלומטים, שליחים וסוחרים מרחבי אסיה ואירופה. ב-1260 בחר קוּבּלאי ח'אן להעביר את בירתו לח'אנְבּאליק (בייג'ינג של היום) וקראקורם ננטשה, עד שנהרסה לחלוטין במאה ה-14 בידי צבאות מינג הסינים.
אחר הצהרים נבקר בשמורת ח'וּסְטאי (Khustai Nuruu), שם נצפה בגרעין הרבייה שהוקם לטאח'י, סוסי הפרא האחרונים. בשעות הערב המוקדמות נצטרף בשקט אל הסוסים היורדים לשתות בנחל ונמשיך לארוחת ערב בסמוך.
סוסי טאח'י (Takhi), המכונים גם על שם החוקר הרוסי שגילה אותם במאה ה-19, סוסי פרז'וואלסקי (Equus Ferus Przewalskii), הם מין של סוסי בר שמוצאו ממונגוליה, ונחשבים לסוסים האחרונים שחיים בטבע ולא בויתו מעולם. הטאח'י קטנים לעומת סוסים מבויתים, גובהם כמטר ושלושים, פרוותם חומה-בהירה, עם רעמה קצרה וזקופה, שאינה נפולה כמו אצל סוסים מבויתים. זנבם כהה, וקצות רגליהם כהות, מה שמעניק להם מראה ייחודי. מבנה גופם מוצק ומותאם לתנאי הסביבה הקשים. בעבר חיו בטבע באזורים נרחבים באסיה, אך במאה ה-20 הם כמעט נכחדו עקב ציד ואובדן בתי גידול. גרעין הרבייה שהוקם בח'וסטאי בסוף המאה הקודמת השיב את הטאח'י למונגוליה ומספר עדרים שוב דוהרים בשמורה.
לאחר ארוחת הערב ניסע כשעה ל"מרכז לתרבות הנוודים" (Mongol Nomadic Cultural Center) ללילה אחרון בגר-קמפ
ימים 12-13 | מונגול נומדיק (Mongol Nomadic) - אולאן באאטאר (Ulaan Baatar)
נתעורר למוזיאון חי של חיי נוודים מונגולים ונבלה את הבוקר בחליבת סוסות, הקמת גר, הכנת אוכל ואף הדגמות של פעלולי רכיבת סוסים מסמרי שיער במוזיאון המורשת התרבותית של הנוודים המונגולים, שם נלמד על חיי הנוודים. לאחר ארוחת צהרים ניסע לאולאן באאטאר, בירת מונגוליה. דרכי העפר יתחלפו באספלט, אליו יתוספו נתיבים ורמזורים וכעבור כשעתיים נמצא עצמנו במרכז העיר הגדולה.
אוּלאאן בּאאטאר (Ulaan Baatar): היא בירת מונגוליה והעיר הגדולה בה. משמשת כמרכז הפוליטי, הכלכלי והתרבותי של מונגוליה, וכמחצית מאוכלוסיית המדינה מתגוררת בעיר ובסביבתה. העיר, הממוקמת בעמק נהר טול, בגובה של כ-1,300 מטרים מעל פני הים, הוקמה ב-1639 כעיר נוודית, סביב מנזר נייד ושימשה למגורי שליטים רוחניים בודהיסטים. במקור נקראה אוּרגה (Urga) והיא נדדה עם השיירות והמנזרים במישורי מונגוליה, עד שב-1778 נקבע מיקומה הנוכחי. ב-1921, עם הקמת מונגוליה בתמיכת ברה"מ, שונה שם העיר לאולאאן באאטאר, "הגיבור האדום", על שם גיבור המהפכה, דמבדורג' סוּחְ'בּאאטאר. לאחר נפילת הקומוניזם במונגוליה ב-1990, נפתחה אולאאן באאטאר למערב ולהשקעות זרות.
אחר הצהרים נבָקר במנזר גאנדֶן (Ganden), המרכז הבודהיסטי של מונגוליה, שם נראה את פסלו של אָבָלוֹקיטֵשְווארה, הבודהיסטווה של החמלה, המתנשא לגובה 26 מ'. למחרת נמשיך את סיורינו בעיר. נבקר במוזיאון להיסטוריה לאומית, משם נלך ברגל אל הכיכר המרכזית ופסלו של הגיבור האדום, סוח'באאטאר, המניף אגרופו במרד מול פסלו של צ'נגיז ח'אן, שאת שמו אסור היה להזכיר ב-70 שנות השלטון הקומוניסטי במונגוליה. נבקר גם במקדש צ'וּייג'ין לאמה, ובו אחד מאוספי האמנות הריטואלית הבודהיסטית היפים בעולם. בערב נצפה בקונצרט פולקלור מסורתי ונתארח לארוחת סיום באחת המסעדות המובילות בעיר.
2 לינות באולאאן באאטאר במלון
יום 14 | אולאאן באאטר - תל-אביב
נשלים את סיורינו בעיר, ניפרד מהצוות המקומי, ולאחר מבט אחרון אל השמיים התכולים, ניסע לשדה התעופה לקראת טיסה חזרה לתל אביב דרך יעד ביניים. הנחיתה צפויה בשעות הלילה.