יום 1 | תל אביב - נמל התעופה קילימנג'רו (Kilimanjaro) - ארושה (Arusha)
נצא בטיסה ישירה מבן גוריון אל קילימנג'רו שבטנזניה. עם הנחיתה בנמל התעופה קילימנג'רו נסע אל העיר ארושה, שם נבלה את יומנו הראשון.
העיר ארושה היא השלישית בגודלה בטנזניה. היא משלבת בין בניה חדשה ומודרנית לבניה אפריקנית אופיינית. בעיר מספר מקומות בהם כדאי לסייר, והראשון שבהם הוא מרכז מורשת תרבות אפריקה, הממוקם על הכביש הראשי, בפאתי העיר. במרכז אפשר לראות פסלים וציורים אפריקנים כמו גם רהיטים מסורתיים, ספרות מקומית ועוד.
מקום נוסף בו כדאי לבקר הוא מרכז שנגה, המעסיק אנשים מוגבלים היוצרים עבודות אמנות ומוכרים אותם לקהל הרחב. העבודות יפהפיות ובהן תכשיטים, קישוטים לבית, צעצועים ועוד.
אם אתם חובבי שווקים מקומיים, השוק המסאי הוא מקום מומלץ לבקר בו. השוק אינו גדול במיוחד אך הוא בהחלט מגוון במרכולתו. כאן תוכלו למצוא את השמיכות המסאיות המשובצות, סנדלים מסאים (שסולייתם עשויה מצמיג רכב), תכשיטים עשויים חרוזים צבעוניים, מקלות מסאים ועוד.
במידה ונותר לכם זמן ואתם חובבי ארכיאולוגיה, Natural History Museum הוא אחד המקומות המסקרנים בעיר. המוזאון ממוקם בתוך מתחם גרמני ישן והוא מציג ממצאים פרה-היסטורים שונים כמו גם סיור במתחם הגרמני (מסוף המאה ה-19/תחילת המאה ה-20) ועוד.
נגיע אל הלודג׳, שם נלון.
ארוחת ערב ולינה (לילה 1) ב- Arusha Serena Hotelאו דומה ברמתו
יום 2 | הפארק הלאומי ארושה (Arusha National Park)
בתום ארוחת הבוקר נעלה על הג׳יפים ונצא לספארי ראשון בפארק הלאומי ארושה (Arusha National Park).
למרגלות הר מרו שוכן הפארק הלאומי ארושה (Arusha national Park), המציע למבקר בו מגוון בתי גידול: יער גשם מרהיב עם צמחים מטפסים, שרכים, פרפרים, ציפורים וקופים, ביניהם קופי קולובוס לבן- שחור; מכתש וולקני (מכתש נגורדוטו), ובו סלעים חלקים ומצוקים; בתחתית המכתש אזור ביצה, שבו רועים באפלו ומינים שונים של אנטילופות; אגמי מומלה; בצפון השמורה, משמשים בית לאלפי פלמינגו, עיטם קולני ומגוון עופות נוספים, וכן לפרסתנים רבים כמו זברות וג'ירפות.
בתום הספארי נסע אל הלודג' הממוקם באזור הטרנגירי, שם נלון.
ארוחת ערב ולינה (לילה 2) ב-Maramboi Tented Lodge או דומה ברמתו
יום 3 | שמורת טרנגירי (Tarangire National Park)
לאחר ארוחת הבוקר ניסע ליום סיור מלא בשמורת טרנגירי הידועה בעצי הבאובב העצומים שבשטחה ובעדרי הפילים.
ייחודה של שמורת טרנגירי (Tarangire National Park) הוא הסוואנות רחבות הידיים שלה, המנוקדות במאות עצי באובב, בני מאות שנים, שביניהם משובצים מאות עצי שיטה. עולם החי של טרנגירי עשיר ומגוון: נמנו בה יותר מ-500 מינים שונים של עופות והיא נחשבת לאחד מריכוזי הקינון הגדולים בעולם. ייחוד נוסף של טרנגירי הוא העדרים הגדולים של הפילים, המגיעים אליה בעונת היובש. בנופיה המגוונים של טרנגירי משוטטים גם היפופוטמים, זאבים טלואים, אריות, נמרים וצבועים. בשטחי העשב הנרחבים שלה חיים אלפי צבאים, באפלו, איילנד, גנו, אימפלות, זברות, ג‘ירפות ומיני יונקים רבים נוספים.
בתום הסיור נצא מהשמורה וניסע אל הלודג׳ בו נישן הלילה.
ארוחת ערב ולינה (לילה 3) ב- Farm House Lodge או דומה ברמתו
יום 4 | יום שבטים בטנזניה - ביקור בשבטי הדזבה ודטוגה
ביום זה אנו חווים את התפתחות משכנות האדם: משבט הדזבה (Hadzabe), הנעזר במערות, בחללים של גזעי באובב בעונה הגשומה ובסוכות מצמחים מקומיים; ועד לשבט דטוגה (Datoga) הבוניה בקתה מלבנית מלבנים עשויות בוץ. עוד נתוודע למורכבות, לקשיים וליצירתיות הנדרשת, בנדידת השבטים בשבר הסורי-אפריקני.
שבט הדזבה ושבט דטוגה הם מהשבטים האותנטיים והמסורתיים האחרונים שנותרו באפריקה ולהם היסטוריה מתמשכת של כ-12 אלפי שנים.
משבט ההדזבה נותרו כ-700 איש. בני השבט חיים בעיקר ליד אגם איאסי (Lake Eyasi) בצפון טנזניה, ללא בית קבוע - בתקופה היבשה הם חיים בסוכות שהם מקימים מזרדים ועשב. בתקופה הגשומה, הם מוצאים מסתור מהגשמים במערות ובנבכי הסלע. כל קבוצה בשבט מונה 30-20 איש. נשות השבט מלקטות פירות ושורשים אכילים ואילו הגברים צדים בעזרת חץ וקשת כבימי האדם הקדמון. שבט ההדזבה מדבר בשפת ההדזה, שפה המשלבת קליקים של עיצורים וציקצוקי לשון.
האזינו לכתבה ששודרה בגלי צה״ל בעקבות ביקור בשבט ההדזבה.
בני שבט הדטוגה ידועים כאויביהם המושבעים של שבט המסאי. גברי השבט נודדים עם עדרי הצאן והבקר בין צפון המדינה לדרומה, בחיפוש אחר שדות מרעה. הנשים נשארות בבית ומגדלות את הילדים. חלק מהגברים עוסק בנפחות זעירה - תוך דקות ספורות הם מתיכים מתכות קלות ובעזרת פטיש וסדן מכינים ראשי חיצים ותכשיטים שונים, אותם יחליפו עם בני שבט הדזבה תמורת עורות בעלי חיים או דבש. הגברים לבושים גלימות אדומות ואילו הנשים מצלקות את עור פניהם בצורות סימטריות מסביב לעיניים ליופי ולבושות בגדי עור יפהפיים. לשבט מבני קבע עשויים מלבני בוץ ותבן..
בתום היום נגיע אל הלודג' הממוקם על דופן מכתש הנגורונגורו.
ארוחת ערב ולינה (לילה 4) ב- Farm House Lodge או דומה ברמתו
יום 5 | קלדרת נגורונגורו (Ngorongoro Crater) - שבט מסאי (Maasai) - נדוטו (Ndutu)
לאחר ארוחת בוקר מוקדמת נצא ליום שעיקרו ביקור בלב ליבה של קלדרת נגורונגורו.
קלדרת נגורונגורו (Ngorongoro Crater), המכתש המפורסם ביותר באפריקה, נוצר כתוצאה מקריסתו של הר הגעש נגורונגורו. כתוצאה מהקריסה נוצר מעין אמפיתיאטרון טבעי עצום, שהקירות התלולים המקיפים אותו מתנשאים לגובה של כ-600 מטרים. במכתש נגורונגורו חיים רוב מיני בעלי החיים של מזרח אפריקה, ביניהם קרנפים, צבועים, תאו, פילים ועדרי גנו וזברות. מכתש נגורונגורו הוא חלק מ"אזור השימור נגורונגורו" הכלול ברשימת אתרי המורשת העולמיים של ארגון אונסק"ו. בנגורונגורו חיי בר מגוונים, נופים עוצרי נשימה והוא ביתם של המסאים, רועי הבקר.
את ארוחת הצהריים נאכל בשטח, בלב השמורה באזור המוגדר לכך, לצד מקווה מים עם מרבדי עשב מדהימים, בקרבה לבעלי החיים תחת משק כנפיהם של העופות הדורסים שמגלים כל פעם מחדש עניין מיוחד בארוחת הפיקניק שלנו במקום והופכים כל ארוחה לחוויה.
בתום הארוחה נטפס חזרה אל שפת הקלדרה ונמשיך בדרכנו לכיוון שמורת סרנגטי. בדרך נעצור לביקור במאניאטה (כפר אותנטי) כדי ללמוד קצת על אורח חייהם של שבט המסאי.
סימן ההיכר הבולט של בני שבט המסאי (Maasai), החיים בקניה ובצפון טנזניה, הוא לבושם המסורתי- מעין שמלות אדומות. על פי הערכות, מונה היום שבט המסאי כ-900 אלף איש. הם חיים בכפרים ולא כבודדים, בבקתות עשויות בוץ, עץ וגללי בקר. למרות חדירת תרבות המערב לאזורם, ממשיכים בני שבט המסאי לנהל את חייהם בדרכם המסורתית- חיי נוודים למחצה. רוב בני המסאי עודם מתפרנסים מרעיית בקר, וזאת למרות הקושי להתפרנס מכך הנובע מפיתוח באזורי המחיה שלהם. למרות ששמם יצא למרחקים כציידים מומחים, רוב מזונם של בני המסאי מקורו בבקר שהם מגדלים והם ניזונים בעיקר מדם ומחלב מהבקר. עושרם מוערך במספר ראשי הבקר שיש לכל בעל עדר. בני המסאי משמרים טקסים מסורתיים רבים. אחד הטקסים המוכרים ביותר מכונה ”ריקוד הקפיצות“ אותו מבצעים הנערים הצעירים בטקס התבגרותם.
בטקס זה הם צריכים לזנק מנקודת עמידה לגובה רב, כשהם מפגינים בכך את חוזקם, ובעקבות כך את התבגרותם. בני שבט המסאי חיים במניאטה, כפר קטן המהווה את המרכז הרוחני והחברתי של בני השבט.
עם תום הביקור נמשיך בנסיעה אל אזור ההמלטות שבדרום שמורת סרנגטי - מישורי נדוטו
ארוחת ערב ולינה (לילה 5) ב- Lake Masek Tented Lodge או דומה ברמתו | נדוטו – דרום שמורת הסרנגטי
ימים 6-8 | נדוטו - שמורת סרנגטי (Serengeti National Park)
בתום ארוחת הבוקר נצא לספארי בדרום שמורת סרנגטי, מישורי נדוטו.
מישורי נדוטו ממוקמים בצפון אזור השימור נגורונגורו, על גבולה הדרומי של שמורת סרנגטי. המישורים הם חלק ממסלול הנדידה השנתית הגדולה של עדרי גנו, זברות ומיני אנטילופות, המגיעים לכאן בין נובמבר למארס ואף באפריל (תלוי בגשמים), ונהנים משפע עשב טרי ומאזור נוח להמלטת דור העתיד. היערות הסבוכים סביב אגם נדוטו וסלעי הגרניט העתיקים המקיפים אותו הם ביתם של האריות, להם שפע מזון בכל ימות השנה. בעונה היבשה אפשר לראות סביב האגם פילים, ג׳ירפות וחתולים גדולים כמו נמרים, צ׳יטות, קרקלים, אריות וחתולי בר אפריקניים. חובבי הציפורים ייהנו ממגוון אדיר של מיני ציפורים - החל מציפורי שיר קטנות, עופות מים, עופות דורסים למיניהם וגם יענים.
הימים הקרובים יוקדשו במלואם לשמורת סרנגטי, מהשמורות הידועות בעולם.
הפארק הלאומי סרנגטי (Serengeti National Park) הוא שמורת הטבע העשירה והמגוונת ביותר בעולם כולו. בין בעלי החיים הגדולים שבהם אפשר לצפות בשמורה: גנו, זברות, ג‘ירפות, אנטילופות, אריות, נמרים, צבועים ומגוון עצום של ציפורים. בתקופה זו, עדרי הגנו, נמצאים במרכז שמורת סרנגטי. הגשמים שהחלו לרדת מצמיחים עשב טרי, בורות המים והנחלים שופעים והמרחבים משובצים בפריחה בצבעי לבן, צהוב וסגול. בתקופה זו האוויר הצלול מלא בקריאות עגלי הגנו הרצים לצד אמהותיהם, גורי האריות צעירים משחקים בזנבה של אימם ולהקות של אורגים בצבעי צהוב ושחור מזכירות לנו שאנחנו בעיצומה של עונת החיזור. הטבע שוקק חיים חדשים ונמצא בשיא תפארתו.
את ארוחות הצהריים נאכל בשטח בשמורת סרנגטי במיקום שיימצא ראוי ובטוח לפיקניק בלב הטבע העוצמתי.
ארוחת ערב ולינה (לילה 6) ב-Lake Masek Tented Lodge או דומה ברמתו | נדוטו – דרום שמורת הסרנגטי
ארוחת ערב ולינה (לילות 7,8) ב-Serengeti Serena Lodge או דומה ברמתו | שמורת הסרנגטי
יום 9 | סרנגטי (Serengeti National Park) - שדה התעופה קילימנג׳רו (Kilimanjaro) - תל-אביב
את הבוקר נקדיש לסיור אחרון בשמורת סרנגטי. בהתאם לשעת הטיסה, נגיע אל המנחת שבמרכז השמורה, ממנו נמריא אל שדה התעופה קילימנג'רו ונחל את דרכנו חזרה ארצה.