מאת: נדב לוי
05.2008
הטורף היבשתי המהיר ביותר עלי-אדמות, לכל הפחות כך חושבים (אך ראו מאמר מקביל אחר בתשובה לשאלתכם), היא הצ'יטה (באנגלית) והברדלס (בעברית), סובל בתנאי שבי מתסמונת מחלה חדשה שכונתה AA amyloidosis.
זוהי מחלה שמזכירה את "מחלת הפרה המשוגעת", ה-BSE. במהלכה נצפו בעיות בעיכול חלבונים. מדענים סבורים כי הצ'יטות סובלות או באות במגע עם המחלה, מאחר והן אוכלות חומרים צואתיים של חברותיהן ואולי של מינים אחרים, המכילים חלבונים עמילואידיים. משערים שזה ככל הנראה אף קורה להן בעת שהן עוסקות גם בעת grooming, היא התנהגות סידור פרווה ופליית טפילים חיצוניים. התפרצות מחלה שכזו מאיימת על טורף מיוחד, ומעלה בי ספקות מתחדשים לגבי עתידו, לאור פרסומים רבים שהזכרנו במשך 12 השנים האחרונות על "הספינקס הנשכח".
מזה למעלה מ-30 שנים, שמצטיירת מחלוקת קשה הכרוכה בחקר תופעת הקניבליזם, שאינה אלא "קטל של בני מין מסויים על-ידי פרטים אחרים בני אותו מין". תופעה זו היתה קיימת גם בבני אדם ובבעלי-חיים, וידועה בורסיה הקטנה שלה שכונתה "קטל תינוקות על-ידי הורים אחרים", או בלועזית: Infanticide. בעתיד אפרסם ספר שלם על חקר הקניבליזם בעולם החי ובבעלי-חיים, אך עוד חזון למועד. כיצד מתקשר הנושא מקפיא הדם הזה לברדלסים? על כל אלה ועוד בכתבה קצרה זו.
רקע קודם
הרעיון מקפיא הדם שתופעת הקניבליזם היתה שכיחה בעברו הרחוק והקרוב של העולם האנושי, ואף היוותה חלק בלתי-נפרד מהתפתחותו האבולוציונית, הובילה לגילוי מחלות נדירות שעד-כה לא היו ידועות בטורפים כמו ברדלסים. הנושא זוכה באחרונה בהכרה גורפת מצדם של חוקרים בגלל התפרצויות פתע של מחלות חדשות שטרם נמצא להן עדיין טיפול הולם, או שנשכחועם השנים. הדוגמא עמה השתמשנו בעבר באתר היא השפעתה לרעה של התפרצויות של מחלת האבולה על אוכלוסיות של גורילות באפריקה
התיאוריה על קיומו או העדרו של הקניבליזם חוזרת מדי פעם בגדול באמצעות שיטות מחקר מגוונות שאינן מוותרות עוד על ראיונות ישירים עם מביני-דבר בנדון, נעזרת בשיטות ניתוח אמפיריות מחמירות של עצמות שנמצאו, נחקרו ונותחו מסביב לעולם, ולא רק מתבססות על תיאורי נוסעים, מגלים וחוקרים שחקרו את נושא הקניבליזם בשנים קודמות. התפרצויות של מחלות נשכחות אחרות בראשי הבקר בבריטניה ובארצות אחרות, הן דוגמא לחשש הכבד המפעם במדענים לנוכח תמונת המצב המצטיירת עתה באחזקת ברדלסים בשביה.
שאלות מסורתיות אם היו או לא היו אוכלי אדם? ואם אכן היו, מתי והיכן?, אין להן אולי עוד מקום בעולמנו לנוכח תיעוד הקניבליזם, אך עדויות שונות הובילו לגילוי גן שמייצר את חלבון הפריון (Prion), שידוע בהיותו בלתי-נורמלי, וגילויו הוביל לקבלת פרס נובל מצד מדען נודע בשם הנרי פרוסינר, שגילה בכך גורמים שהובילו להתגלות מחלת "הפרה המשוגעת", ולורסיה האנושית שלה שקרויה מחלת "קרויצפלד-יעקב". מחלת הקורו (Kuru)- אותה מחלת מוח מנוונת ידועה, שידועה היתה בהיותה מחלה אנדמית בקרב קניבלים באי פאפואה-ניו גיני, ובעיקר אצל בני הפורה(Fore) , תרמה אף היא לגילוי מחלת הפרה המשוגעת.
מחלות פריונים פוקדות לרוב בני-אדם שגילם עולה על 60 שנה, ומאפיינות גם מחלות אחרות של חלבונים במוח, דוגמת מחלות אלצהיימר ופרקינסון. בכינוס בינלאומי שכותרתו: "פריאון 2005: בין הפונדמנטליזם וצרכי החברה", שארגנו ה-GTSERP (German Transmissible Spongiform Encephalopathies Research Platform), הציבו להם המארגנים את המטרות הבאות: לתאם ולארגן את מאמצי המחקר של המשתתפים במטרה להשיג מניעה טובה יותר, טיפול, שליטה ומימשק משופרים יותר של מחלות פריונים, לרבות מחלת קרויצפלד-יעקב ונדודי-שינה משפחתיים פטליים בקרב בני-אדם.
בכנס זה נידונו בעבר המאפיינים המולקולריים של הפריונים, ביולוגיה של גורמי המחלות והצורות השונות של חלבוני הפריונים, והעלו בו תובנות חדשות במחקר ובצורכי החברה. טאבו אחדים נחשבים חזקים יותר מאשר אפילו הקניבליזם. לדעת מובילי המחקר בנדון, אין זה מפתיע שמחקר שפורסם רק לפני כ-4 שנים, מעורר התנגדות וצורך לבחון מחדש את הטענה האם ייתכן ומאגר גנטי מתאים, הגן על האדם מהתפרצוית הקניבליזם.
המחקר בנדון שהצביע בשעתו על כך כי התנהגות קניבלית היתה שכיחה למדי בעברו הרחוק של האדם, נחשב בשעתו לשגוי, אך ייתכן ויש לבחון את הנושא מחדש ביתר-שאת לנוכח הסכנות המאיימות על הברדלסים.