מאת: נדב לוי
10.2008
הנמיות המפוספסות הגמדיות (Mungos mungo, Gremlin 1788) ה- Banded Mongoose, נצפו לאחרונה בצורה יוצאת מן הכלל בשני סיורי ספארי באוגנדה. הן התגלו לעינינו פעם נוספת כאחת מהנמיות הקטנות המאפיינות את אפריקה, בנוסף לסוריקטה ונמיה גמדית (Dwarf Mongoose)כשהן חופרות תדיר מתחת לעשב, חול ו-או רגבים. בעיקר הן תרות אחרי חרקים, עיקר תפריטן, והיו שאמרו על רקע זה כי ניתן להתייחס אליהן כ"אוכלי חרקים" ,(Insectivora) אך הן מגוונות את תפריטן בפרוקי-רגליים דוגמת עקרבים ועכבישים, זוללות נחשים בחברותא, וגם מתגברות על נחשים ארסיים.
האגדה שסיפר הווארד קיפלינג הנערץ, מספרת על תדירות דו הקרב בין ה-Riki-tiki-tavi לבין הקוברה, שהותירה רושם מוטעה בארצות המערב, לפיו הנמיות ניזונות תדיר מנחשים, אבל זה אינו נכון. הנחשים אינם המרכיב העיקרי בתפריטן. רובן אופורטיוניסטיות, ובנוסף למזונן המגוון מחסרי-חוליות ועד חולייתנים קטנים ופירות, הן תאכלנה נחשים רק לעתים רחוקות. ואולם, הן מסוגלות להרוג או להרחיק נחשים מקרבתן, תוך שימוש במהירותן, תוקפנותן, והעיתוי המדוייק של תגובתן המהירה כנגדם. כמה מהמינים ידועים בהיותם מחוסנים מפני הארס של הנחשים הארסיים ביותר.
מין זה מגוון את מזונו בחולייתנים קטנים דוגמת מכרסמים, עופות מקנני-קרקע, ביצי עופות, זוחלים קטנים ופירות-בר. החולייתנים מהווים רק 12% מתפריטן. צפרדעים שהן לוכדות הן תגלגלנה בחול כדי להבטיח את עצמן מעורן הרירי. בכתבה זו שהיא חלק מכתבה נרחבת יותר העוסקת בארגון חברתי, התנהגות ומוטיבציה לה, ואף שמרטפות בקרב חברי וחברות הקבוצה, אציג עתה רק יחסי גומלין מרתקים עם אויבים וידידים.
אויבים ומודעות פנטסטית כיצד להתמודד עמם בהצלחה
אויביה העיקריים של הנמיה המפוספסת הגמדית הינם דורסים, חסידת המרבו האפריקאי וטורפים, אך לרוב נועזותם של הפרטים הבוגרים, די בה כדי להרחיק את האוייב המאיים.
במקרה ידוע אחד, ניסה עיט לוחם (Martial Eagle) לדרוס זכר בוגר ממין זה. הוא עט עליו מהאוויר, לכד אותו בטופריו והתרומם עמו על עץ סמוך. הנמיות הגיבו במהירות ואצו לעבר בסיס גזעו של העץ שעל התפצלות אחדים מגזעיו נחת העיט. כמה מהן לא היססו לטפס על העץ והוביל אותם הזכר הדומיננטי. כאשר הלה הגיע לטופריו של העיט שאחז עדיין בנטרף, הוא נאבק עמו בשצף-קצף, והמאבק הוביל לשחרורו של הנלכד. ביחד הם ירדו מהעץ בריאים ושלמים.
גם תנים מצליחים ללכוד נמיות ממין זה, בעיקר אם פרט כלשהו התרחק מהחבורה המלוכדת. ואולם, חבורה גדולה אינה חוששת מהם ואיננה מהססת לעוט עליו בעצמה במסגרת "התגודדות על טורף" (Mobbing). כדי להבהיר עד כמה הן החלטיות, הן נעמדות בשעה כזו על שתי רגליהן האחרויות כסוריקטות ונמיות גמדיות, ועתים נשענות על רגליהן כדי לאיים על התן.
במקרה אחד, נסו נמיות אלו על נפשן מזאבים טלואים (Lycaon pictus), ומצאו מפלט בטיפוס על ענפיו של עץ שפילים עקרו ממקומו.
קשר אחר עם אויבים: נמיות גמדיות וקליאונחם
דוגמא קלאסית לתקשורת ומודעות אחרת היא העובדה כי התגלו גם מיני קלאונים אחדים המקיימים יחסי "הדדיות" (MUTUALISM) של ממש עם בעלי חיים אחרים: בין הטוקוס צהוב המקורflavirostris) (Tockus, הטוקוס אדום המקור erythrorhynchu) (Tockus והטוקוס על-שם ואן-דר-דקןdeckeni) (Tockus - מיני קלאונים קטנים של הסוואנה - קיימים יחסי הדדיות עם חבורות של הנמיה הגמדיתHelogale undulata rufula) ). הנמיה הגמדית היא גם טורף קטן החי בחבורות. ההתרוצצות של הנמיות בשטח מחרידה ממנוחתם חגבניים ומיני חרקים שונים (ופרוקי-רגליים אחרים) המשמשים מזון לקלאו(נים). הטוקוסים היוצאים באופן קבוע לשחר מזון בחברת הנמיות, מדלגים ביניהן, ואוכלים במידה רבה את אותם פריטי מזון. לנמיות מצידן יש תועלת נוספת מן הקלאונים. הן קשובות לקולות התקשורת של הקלאונים וכך "זוכות" להתראות על נוכחותם או התקרבותם המאיימת של טורפים או דורסים. אולם, כאשר הטוקוסים נמצאים בקרבת הנמיות הן מציבות פחות שומרים, וכך מתפנה להם יותר זמן לשיחור מזון.
הטורפים המסוכנים לנמיות הגמדיות (שנחקרו במזרח אפריקה ע"י פרופ' אן ראסא (Rasa) אינם מסכנים את הטוקוסים. נמצא כי הטוקוסים יוצרים חברות-שיחור-מזון (Foraging-communities) עם כמה מיני עופות אוכלי חרקים הנלווים אליהם כמו (ה)דרונגו, החנקן לבן הראש והכחל הלילכי באזורי הסבך היובשניים של מזרח קניה (שהיה אזור המחקר של ראסא), ומשמיעים קריאות אזהרה המתריעות על הופעת הטורף. הנמיות מצידן, נהנות מקריאות האזהרה של הטוקוסים המושמעות עם הופעת עופות דורסים השכיחים מאד בסביבה, והמהווים בעייה בעיקר עבור הנמיות הצעירות. בשל גודלן הזעיר הנמיות נטרפות אפילו על ידי קבוצת הנצים האפורים (Melierax sp.), שהם עופות דורסים מהירים וקטנים יחסית.
כיום רואים חוקרים רבים את הקריאות לא כאזהרה ישירה או התרעה בלבד על הנוכחות המאיימת של הטורף, אלא כקריאות תקשורת אל הטורף בבחינת "גיליתי אותך", ו-"ראיתי אותך", "אינך עושה עלי כל רושם" מפחיד, והאזהרה המתבקשת היא תוצאת לוואי הנלמדת בדרך כלל על ידי המינים הנוכחים האחרים, גם אם אלה טרם גילו בעצמם את האויב. הטוקוסים משמיעים קריאותיהם אפילו בנוכחות טורף המהווה סכנה לנמיות אך שאינו מהווה איום עבור הטוקוסים. הטוקוסים אף נמנעים מלפגוע בגורי הנמיות למרות שהם צדים ואוכלים מכרסמים שווי גודל ואף גדולים מהם.
העדות המרשימה ביותר לגבי האופי ההדדי במערכת היחסים נמיות-קלאונים (/טוקוסים) היא העובדה כי כל "צד" מחכה למין השני לפני היציאה (המשותפת) לשיחור המזון. ראסא ראתה בכל בוקר טוקוסים - כנראה אותם פרטים - המגיעים אל משכנות הלילה של קבוצת הנמיות, וממתינים כחצי שעה להגחת הנמיות שמבצעות תחילה "אמבטיות-שמש" {"התחרדנות"}, עוסקות בהתנהגויות חברתיות שונות, ורק לאחר כל אלה יוצאות לדרך. לעיתים, כאשר הנמיות מאחרות לצאת, טוקוס אחד או שניים מתקרבים למחילות ו'קוראים' לתוכן, או שמהלכים בין המחילות או בין 'שרועי השמש' ומנסים להוביל אותן ממקומות 'התחרדנותן'. הטקטיקות של הקלאונים עובדות ואף ומצליחות. אולם, באם העופות אינם בנמצא, הנמיות חשות אי-בטחון בולט, הולכות אנה ואנה, מעכבות את היציאה, ולעתים אף חוזרות בריצה למחסה. יש קלאונים שהטריטוריות שלהן חופפות תחומי מחיה של להקות (/קבוצות) קופים, ויש המשערים כי גם כאן מתקיימים יחסי הדדיות סביב הגנה והתרעה על נוכחות טורפים.
יתרה מזאת, ביערות הגשם הראשוניים, מקונגו ועד מערב אפריקה, שוכן הטוקוס לבן הכרבולת (הציצית) (Bycanistes brevis) העוקב אחר קופים ונמלי-ספארי ("safari ants") כדי לצוד חרקים שהללו מניסים בתנועתם. חוקר בשם ויליס (Willis) גילה שכל אחת מהטריטוריות של הטוקוס הזה קשורה לקבוצת קופים, וכי יחסי הדדיות דומים מתקיימים בין הטוקוסים והקופים המזהים את קריאות ה"אזהרה" של הטוקוסים.
יחסי-גומלין עם ידידים ממינים אחרים
לעתים קרובות ניתן לראות חבורה שלמה של נמיות מפוספסות גמדיות נוברת בקדחתנות בגללי פילים, המאכלסים אינספור חיפושיות זבל וחרקים אחרים שהן משתגעות עליהם. הן לא היחידות שהן חובבות מושבעות של המתרחש בגללי הפילים. גם נערים בבתי הספר בקניה עושים על כך עבודות ביוטופ בבית הספר.
במקרה אחר, נצפו יחסי גומלין חיוביים ביניהן לבין חזירי-יבלות בלודג' מווייא(Mweya) שבו ביקרנו בפארק הלאומי קווין אליזבט (Queen Elizabeth NP)שבתוכו שני המינים התרגלו לקרבת האדם. בלודג' מווייא, למשל, נצפו נמיות ממין זה כשהן מטפסות ללא הפרעה על גבם של חזירי היבלות, הודאה ברורה כי ביכולתן להועיל להם בעת שהן תרות על פרוותם אחרי טפילים מוצצי-דם אחרים. קיימים גם יחסי גומלין קרובים גם עם בבונים. הן אינן מפחדות מהם, ולראות את שני המינים יחד זה לא מחזה נדיר. שניהם, בין אם חזירי יבלות ונמיות אלו, ובין אם נמיות אלו ובבונים, אינם מהססים לחפש מזון יחד, וייתכן ונהנים מהחבורות הגדולות המעורבת בכך משני הצדדים, בעיקר כנגד אויביהם: יותר עיניים, פחות סכנות להפתיעם. הנמיות אף משתפות פעולה גם נגד כח הנילוס, כשהן מקנות לעצמן יתרון תוקפני בעזרת נהמותיהן הקוראות תגר על האויב, ובעזרת ציפורניהן מסוגלות להטרידו. בסיכומו של דבר רואים מין זה בכמעט כל מדינה באזורי התפוצה שלהן, ובעיות שמירת הטבע שלהן בטלות בשישים לנוכח מספרן הרב וככל הנראה אויביהן המעטים.
הנמיות המפוספסות הגמדיות משמשות כיום בעיקר כאורגניזם חשוב במחקר אודות "ברירת הקרובים"(Kin Selection) , המתאימה גם למינים קרובים ואף לצבועים מנומרים ואולי גם לטורפים אחרים ופילים. ואולם, מחקרים בתחום הסוציוביולוגי הזה מגלים באחרונה תגליות מסעירות מנקודת המבט של מדענים ושוחרי חקר ההתנהגות החברתית במהלך האבולוציה האנושית, אך על כל אלה ועוד בכתבה העיקרית שתובא לידיעת המשוטטים באתר או בכתב עת אחר בעתיד.