אריות והיפו מתים לאחרונה בהרעלות בקניה - ליקי קורא לפעילות דחופה

מאת: נדב לוי
05.2008

אחד הארגונים החשובים לשימור המערכת האקולוגית השלמה של שמורת המאסאי-מארה בקניה, ה-Mara Conservancy, הזהיר ב-28 לאפריל 2008 את הרשויות הקנייאתיות לאחר שהתגלו חמישה היפופוטם הנהר המצוי כשהם מתים, ולאחר שזוהו ארבעה אריות משותקים שניזונו מאחד מהם. דיווחים טוקסיקולוגיים שנעשו על אחד מפגרי ההיפו ואחד מהאריות החולים, גילו שהם נגועים-נשאים באחד מחומרי ההדברה הרעילים ביותר המשמשים בחקלאות, ששמו carbofuran. בקול קורא לקיהיליה המדעית קבע ד"ר ליקי מה-WildlifeDirect שבסיסו בניירובי בקניה, כי נדרשת פעילות חקר דחופה לניטור הרמות המסוכנות המתגלות באחרונה בקניה בגלל שימוש בלתי-מבוקר בחומר ההדברה הזה, ולמעשה גם באחרים (ראו להלן). יתרה מזאת, ליקי קורא לבחון היטב את שטחי ליחוך העשב של אותם ההיפו כדי לסגור מעגל ולבודד את האזורים הנגועים במהירות האפשרית בכדי למנוע נזק נוסף לחיות הבר

על האריות החולים הראשונים נודע לראשונה בבלוג של ה-Mara Conservancy עוד ב-15 לאפריל השנה, והנושא נבדק בקפדנות על-ידי פקחים. בריאן הת' (Brian Heath), ה-CEO של ה-Mara Conservancy צוטט מאוחר יותר כדלקמן: "הדיווח המדאיג הראשון הגיע לידיעתנו כשלושה ימים לאחר שאריה נמצא חלש דווקא לאחר שהתקשה לעכל את סעודותיו, ונאבק בכל מאודו לשבת מתחת מעטה הסְבַךְ שבו נצפה. אריה צעיר נוסף הנמנה על אותה להקת אריות, החל להראות סימפטומים דומים, נצפתה אצלו רמת שיתוק מסויימת די מיד, וכבר בשעות אחר הצהריים של אותו יום הוא נמצא שָׁכוּב/שָׁעוּן על מקומו. שני המקרים נעקבו בשיעור מינורי יותר של שיתוק בשני אריות נוספים, ומכאן וייתכן ונפגעה קואליציית האריות באותה להקה, משום שהיבטים אלה לא דווחו בלביאות. ייתכן גם כי מדובר באריות שמשוטטים ביחד ללא מגע עם לביאות במשך חמשת הימים הבאים

בשלב זה נלקחו דגימות רקמה עם תכולת קיבה מאריה אחד שהורדם, ונשלחו לפענוח במעבדה הממשלתית הלאומית לטוקסיקולוגיה, ה-Government Toxicology Lab. תוצאות ראשוניות כבר מראות כי תכולות הקיבה של ההיפו והאריה נמצאו פוזיטיביות לחומר ההדברה הקרוי Carbofuran.

ד"ר ריצ'רד ליקי אמר כי הכימיקל הזה הינו רעיל בצורה קיצונית, זול וקל להשיגו. הוא קרא לממשלת קניה להחרים את השימוש בו, ומחברת Juanco SPs האחראית לשיווק אגרוכימי של חומרי הדברה בקניה לחדול מיד מלייבא את החומר. לדבריו יש גם לפנות ישירות למייצאים את החומר באירופה וארה"ב ולבקשם למנוע העברתו לקניה. לדבריו, "אנו מאמינים כי יש לחומר הרעיל הזה השפעה מובהקת לרעה על בריאות האשים והשימוש בו מסכן את הסביבה".

עוד בשנות ה-90 של המאה ה-20 דווחו כי החומר משפיע בקניה לרעה על מספר רב של ברווזים ומיני עופות-מים אחרים במערב קניה (אזור Ahero) ובמרכזה (אזור Mwea). יתרה מזאת, באותם ימים לא היססו למכור את העופות המורעלים, בעיקר הברווזים, למאכל. רק התערבות כמה ארגונים ורשויות סיכלה את הדבר, ובינהם נטלו אז חלק אורניתולוגים ממוזיאון הלאומי בקניה שבניירובי, ה-NMK, מחלקת שמירת הטבע של קניה, ה-KWS, ואחרים.

ד"ר ליקי פעל במהירות. עוד -25 לאפריל הוא כינס ישיבת עבודה שבה השתתפו כ-40 מומחים, והציגו שם 8 מצגות על-ידיארגונים לשמירת טבע ומדענים שהראו על הסכנה המאיימת על חיו תהבר והזהירו מהרעלתן. אחת ההרצאות הבהירה כי משתמשים בכימיקל הזה גם ללכידת דגים בימת ויקטוריה, והדבר מסכן את בריאות הניזונים משלל הדגה. יחד עם זאת, ולמרות שאין ספק כי האריות הורעלו בהרעלה משנית" (secondary poisoning) בדיוק כמו אירועים מעציבים מעין אלה המאיימים על אוכלוסיות חורפות ומקננות שלדורסים בישראל.

הבעיה אף החריפה את המצב בקניה בעבר הקרוב. למשל, מזה זמן, מדווח ארגון "שומרי האריות", ה-Lion Guardian, כי בראשית 2008 הורעלו גם שני אריות באזור המאסאים במחוז קאז'יאדו (Kajiado), בואכה הגבול עם טנזניה בעיירה נמנגה  (Namanga) ואזור הפארק הלאומי אמבוסלי (Amboseli NP) שלמרגלות הר הקילימנג'רו. השימוש בחומר carbofuran, מאיים אפוא על אוכלוסייה משורת של כ-2,000 אריות בקניה, אך גם על עופות אכלי-פגרים דוגמת מיני נשרים למיניהם. בשנת 2004, למשל, מתו 187 נשרים בגלל הרעלה שכזו. לדברי מומחה דורסים קנייאתי בשם סימון תומסט (Simon Thomsett), אף קיימת אפשרות מזעזעת כי אם יימשך קצב ההרעלות הנוכחי, בתוך 10 שנים ייעלמו מקניה שני מיני נשרים שונים שייכחדו ממנה. ה-WildlifeDirect הוא ארגון לשימור טבע שבסיסו בקניה והמממן העיקרי שלו הוא ד"ר ריצ'רד ליקי בעצמו, המממן גם ארגוני שימור אחרים באזור. הוא נכנס לפעולה, כך אומרים בבלוגים האחרונים אודות פעילותם, כל אימת שאתרי המורשת החייתיים במזרח-אפריקה, מרכז ודרומה נפגעים והתיירות האקולוגית בהם פוחתת עד נעלמת. עד-כה הם מבססים את פעילות המיקרו שלהם למען שמירת הטבע על תרומות למבצעי שמירת טבע בשטח. אתרי האינטרנט שלהם מכסים כ-50 בלוגים שונים ב-9 מדינות אפריקאיות, ונותנים במה לשומרי טבע בשטח, כאשר התרומות, גם בסך דולרים בודדים מגיעות ישירות לשטח, ויש האומרים כי כ-100% מפעילות השימור האקטיבית מקורה בתרומות ישירות אלו. ה-The Mara Conservancy Trust היא חברה ללא מטרות רווח, שייסדו אותה עוד בינואר 2001 כדי להגן על חיות הבר בשמורת המאסאי-מארה. ואולם, פעילותם מתפרסםהלאה. בנובמבר 2007, למשל, הרגו אריות גמל אחד באזור קלאן המאסאים באיסיאולו, בואכה נמנגה והפארק הלאומי אמבוסלי. בהזדמנות זו נקטו פעילות נמרצת למנוע מחברות הרועים המאסאיות באזור לנקום בחיות הבר שהגיעו לאכול מן הפגר. והתוצאה המיידית והמצערת היתה בשעתו קטל של שני אריות וכ-15 מיני נשרים שנמצאו ונאספו מאזור הפגר.

יתרה מזאת, גם באזור Lewa, לא הרחק מהפארק הלאומי שמורת הסמבורו, נמצאו תשעה אריות מורעלים, מהם מתו חמישה ועמם גם מספר רב של עופות דורים ואוכלי פגרים אחרים. באפריל 2005 נמצאו לפחות כ-30 מיני נשרים מורעלים למוות בקרבת נהר האתי (Ethi) בקניה, ורק שנה קודם לכן באותו חודש נמצאו 187 מהם מורעלים אף הם בקרבת נהר האתי. במרץ 2005 הורעלו בהרעלה משנית גם אוח אפריקני מקנן אחד שזלל ציפורי קוליוס שהורעלו ב-Furadan על-ידי חקלאים ברצועת העיר ניירי (Nyeri), לא הרחק מ-Mweiga ובמקרים האחרונים לרבות האריות המורעלים בסמבורו מדובר היה באותו חומר הדברה.

ואולם, הבעיה החמורה של האריות באפריקה איננה חומרי הדברה, אלא ציד מואץ מסיבות שונות, בין אם מסורתיות כחלק מטקסי ההתבגרות (למשל, החברה המאסאית) ובין אם התרת הסחר בחלקי ובארי אריות. כל אלה ועוד, הפחיתו את מספרם של האריות באפריקה לכ-20,000 עד 23,000 בלבד, וכ-2,000 מהם דווחו, כאמור לעיל, רק בקניה. הכתב המצויין של כתב העת המצויין ניו סיינטיסט כתב עוד ב-14 לאוקטובר 2004, בדווחו על החלטות כינוס "אמנת הסאייטס" (CITES) בבאנקוק, בירת תאילנד, כי "אוהבי בעלי-חיים יזכו בכך או יפסידו, מאחר והסאייטס החליטו לאפשר לסחר בבעלי-חיים דוגמת האריות להימשך"! לפי פירס, הסאייטס החליט לא להחליט בנוגע למכירת חלקי גופם של אריות. ואולם, "לא זה מה שהחליטו", כתב בשעתו בתגובה לדבריו של פירס וויל טרברס (Travers) מ"הקרן לחופש נולדה" (Born Free Foundation).

לקריאה נוספת

לוי, נדב. 1997. אריות במצוקה. [על מגיפת הכלביים שפקדה את אוכלוסיות הטורפים, ובעיקר את האריות בפארק הסרנגטי ושמורת המאסאי-מארה בטנזניה ובקניה]. גליליאו, מגזין ישראלי למדע ואקולוגיה, גיליון 20: 39-37. (ינואר-פברואר).