הרהורים מאפריקה
אחרי טיולים באירופה, באמריקה הצפונית והדרומית ובאסיה, אפריקה היא היבשת המרתקת מכולן.
יבשת, שלפעמים נראה כי הזמן עמד בה מלכת, גם מבחינת החיות וגם מבחינת האדם.
שבט האבזדה, שבט של ציידים - לקטים שחי כמו לפני 10,000 שנה. מתעקשים לשמר את המסורת של אבותיהם (ואבותינו..) ולשרוד מהציד של אותו היום, לגור בתוך השיחים בכל עונות השנה ללא קשר למזג האוויר או לחיות הבר ולנדוד בעקבות המזון.
מתעקשים לא להיכנע לקידמה ולממשלת טנזניה ולנסות לשמר את המסורת בכל הכח. אז לא לומדים קרוא וכתוב, כמובן לא משתשמים בשום דבר המזכיר חברה מערבית או ציויליזציונית כלשהיא כגון לבוש, אוכל מוכן, מים זורמים ומיותר לדבר על חשמל או כלי תחבורה.
נשארו כ-800 כאלו רחבי אפריקה, שכן הפיתויים בחוץ גדולים. קשה להמשיך ולהסתמך על הציפור שאולי תצוד היום כשהתיירים שבאים גונבים כל פעם מחדש את התום של האנשים המקסימים (שאין להם בעצם כלום אבל הם מחלקים אותו עם המון אהבה), עם התיקים מלאי החטיפים והמצלמות המשוכללות. המשחק של הילדה הקטנה היה שני עכברים קשורים ביניהם בחוט ואילו הילדים שלי באו עם טלפונים.
אני, אגב, ממש לא משוכנע למי קל יותר ומי יותר מאושר ממי.
אבל עם כל הכבוד לאדם (ויש המוןןן), הסיפור האמיתי באפריקה הן חיות הבר.
המערכת הכל כך שבירה בין הטורף לנטרף פשוט מהפנטת. המוטו של החיות פשוט ומורכב משולשה ערכים בסיסיים:
לאכול, לא להיאכל ולהתרבות.
זהו. תמציתי ומספר את כל כל הסיפור. אנחנו - עם כל האמצעים המשוכללים העומדים לרשותינו - לא תמיד מצליחים לעמוד במשימה הזו. והחיות, כשלרשותן יש רק את הבשר והעור שלגופן, חושיהם החדים (מי יותר מי פחות), התלות בחיי הלהקה מאותו הזן ולפעמים גם מזנים אחרים עומדות באתגר בגבורה.
מבצעי הטרף של הלביאות, שלא היו מביישות אף מפקד בצה"ל, מתוכננות כמבצע צבאי לכל דבר. הכמויות האינסופיות של החיות "הצמחוניות" שראינו בטיול הזה מוכיח שגם הן לא טומנות את ידן בצלחת ולא את ראשן בחול (גם לא הבת יענה). תרגילי ההתחמקות והעמידה על המשמר במשך כל שנייה מחייהם מצליחים להם לא רע ובסופו של דבר כולם מצליחים לקיים את הערך הגדול מכולם - התרבות והפצת הגזע.
ללא ספק יבשת מרתקת ואשמח לחזור אליה שוב כדי לראות עוד מהמראות המהפנטים הללו.
אבל לפני כן, הופעה של U2 בברלין, בעוד קצת פחות מחודש.
אנחנו בכל זאת משבט אחר...
מוקדש בהערכה ליוסי ביידץ, שבזכותו ראיתי והבנתי את כל זה.