טיול לאוגנדה לאורך הנילוס
ביום ראשון בהיר אחד בחודש יולי לפני מאות...שעות יצאו שישה מבוגרים ושני ילדים מתוקים לחקור את אוגנדה שבאפריקה.
אחרי טיסה ארוכה ומייגעת נחתנו באנטבה הזכורה לטוב..או רע ומיד התחלנו במסע. שפני ניסיון או חלוצים?!!
זהו סיפורם.
עם הנחיתה הגענו למלון גדול,יפה Marriott. התמקמנו בחדרים ממוזגים, זהירות נא לא התרגל יותר מדי. ארוחת ערב, אוי אוי כמה זמן עד שהאוכל הגיע..
בבוקר מוקדם מגלים דקלים ונוף נהדר של אגם ויקטוריה המפורסם. קשה לעזוב אבל הדרך ארוכה היא ורבה...
קצת פקקים ונוסעים בדרכי אפר, סליחה כבישים. כך זוכים בחינם במאסג' אפריקאי. עצירה ראשונה, נו איפה? ביצה. ביצת מבמבה, למה? לראות ציפורים.
ואכן יש ציפורים רבים – שלדגים, קורמורנים, אנפות וגם כבודו המנעלן או בשמו הלועזי Shoebill. עושה פוזות, מצטלם מכל כיוון ונראה מאד משעמם. אנחנו מאד מרוצים כי לא כל המבקרים במקום זוכים למפגש מכובד שכזה.
עכשיו היגע הזמן לפגוש את השחקן הראשי של כל המסע - מר נילוס או נייל או יאור. פגשנו אותו בהחטף בדרך אבל אין כמו שייט על המים. מי גילה את מקורות הנילוס הלבן? זו שאלה למבחן, בסוף הטיול.
שייט נהדר. שוב הרבה ציפורים וגם לא יאמן - כח הנילוס הציץ מבין הסלעים. עכשיו נוסעים לאכסניה בעיר ג'ינג'יה. נחמד, בטח! רק שהמזגן לא עבד. חסר לא חמצן, סליחה גז. שאלה נוספת למבחן.. מי עוד הוזכר בקשר לנילוס באותו מקום? רמז - הוא הגיע מיבשת אחרת.
הי, יש אורחים. צריך מיד אותם לכבד בקרקרים או פרורי עוגיות, אחרת הם לבד לחדר נכנסים ולעצמם לוקחים- הקופיפים החמודים.
למחרת כולם בבגדי ספורט וקרם הגנה כי לשייט "אתגרי" יוצאים. רפטינג בסירת גומי על הנילוס. איזה כייף! למים קופצים ונרטבים. אם לא המים קופצים ואותנו מרטיבים. לקפוץ זו לא בעיה, לחזור לסירה זאת כבר משימה קשה, אבל,מאד מצחיקה.
אחרי מקלחת ומנוחה קצרה בכפר בוצ'אגלי מבקרים. ילדי המקום יחפים וחלקם גם בבגדים מעטים מקבלים אותנו בשמחה וקופצים לכל תמונה. גידולים חקלאים: בננות איך לא, תירס, חצילים וגם טפיוקה או קסבה בשפת המקום. אוכלים רולקס, לא השעון אלא הלפה המקומית.
לפנות ערב נו...חוזרים. השחקן הראשי קורא ומיד מתייצבים. שייט לעת שקיעה חובה לכל הצלמים.
טוב, מספיק עם הדיבורים, הגיע הזמן לראות קצת בעלי חיים.
דרך ארוכה, ארוכה, ארוכה לפנינו בכבישים או לא. בין עיירות בצדי הדרכים. ילדים גם מאד קטנים בתלבושת אחידה לבתי ספר הולכים, או למלא מים. מטעי בננות ותירס, קפה ותה אותנו מלווים. שוב בחברנו פוגשים. מפלי קרומה. על הגשר שני חיילים משועממים אותנו מקבלים ורק לצלם מים זורמים מרשים, בזמן שנהגנו המסורים פנצ'ר מספר שניים ביום זה מתקנים. נוסעים ונוסעים. סוף סוף לשומרת מפלי מורצ'ינסון מגיעים.
(שאלה למבחן: מי היה מר מורצ'ינסון?) בבונים אותנו מקבלים וגם צבוע חמוד וחבורת פילים. בושבקים רבים וג'ירפה ארוכת צוואר מאחרי שיח גבוה...והאריה לא בא למרות שמיץ פטל הזמין אותם לקפה ומאפה.חחחח.
זהו, לישון.
משקימים קום עם רנג'רית וממשיכים לחקור את השמורה. שיירת באפולו לידינו עוברת . ופילים וג'ירפות, סוגים שונים של אנטילופות ורגע, מה עם שייט? יש עוד כמה שוכני מים שלא ראינו! באחר צהרים חמים (חם,חם) בשייט נינוח על הנילוס רואים היפופוטמים נחים וכמה תנינים מתייבשים על החוף וציפור ירוקה יפהפיה.
מספיק עם הבטלה. להתחיל ללכת. את המכוניות עוזבים וגם את הסירה ודרך במעלה הגבעה הולכים, לראות מכל זווית אפשרית את מפלי מורצ'ינסון השוצפים. חם, חם ולח. אוף כמה חם. אבל היה כדאי, ממולץ...בחום!
אכסניית סמביה ממתינה. ויש למהר כי הגנרטור פעיל לזמן קצר. החדרים לא מסודרים ואת הבנות בביתן נפרד מארגנים. חושך, חם, אוף. יש עוד מעט זמן. המסע עוד מעט מסתיים והשיא עוד לפנינו.
המזל שוב חוזר אלינו וביער בודונגו די מהר את השימפנזים על העצים רואים ושומעים. ואחד חמוד ומתחשב לקרקע יורד. אחרי נסיעה קצרה כשגם עדר פרות אפריקאיות עם קרניות ענקיות את דרכנו חוצות מגיעים לאמוקה. לא, אין קברי צדיקים, אבל בסביבה שמורת זיווה ובה...חיים בצוותא ובנחת כמה משפחות של קרנפים לבנים. ואנחנו לא מפסיקים לצלם!
חזרה לאכסניה כי לסאפרי לילה יוצאים. מאד מאד עייפים. שיירת נמלי שיר. כן כן, הן משמיעות קולות. עכביש נוצץ בחושך וצפרדע חולות והפתעה גדולה, ליקוי לבנה, מלא מלא והמון המון כוכבים את השמיים מאירים. סיום נהדר לחלק זה של המסע.
קמפלה הבירה. חוץ מכמה מיבנים גדולים מבטון וזכוכית הכל אותו דבר. כבישי אפר, אופנועים מכל עבר וליכלוך ועליבות רבה. ובתוך זה "אור קטן" מצליח בעזרת מתנדבים (גם ישראלים) ותורמים להביא קצת אור ושמחה, לילדים משכונת עוני. אין מילים לתאר את המקום. גם תמונות שצילמנו. כי לריח, הרגשה ורושם עוד לא הומצאה אף מילה. לסיום, כדי לעודד, חבורת צעירים אותנו בריקודים מבדרים. ריקודים מקומיים וגם...גירסה מקורית לשיר "טוי".
המסע צלח מאד. כל הכבוד לחלוצים. אבל... ותמיד יש גם אבל.. כל זה לא היה קורה ללא הנהגים המסורים שלנו והעומדת בראש - חגית.
חגית, תודה. הידע שלך רב. ההכרות שלך עם המקום, האנשים, התרבות והנופים, ההיסטוריה ומה עוד רחב מאד. אך זה לא מספיק. ידעת להעביר הכל בכייף, בנועם וברמה שתתאים למבוגרים וגם לצעירים. מרגישים שאת מאד אוהבת את המקום ובמיוחד את האנשים ואת מאד שמחה לשתף גם אחרים.
בשקט ובשלווה נענית לכל בקשה, ואלה היו רבות - באוכל, בחדרים, במזגנים ומה לא. במספר ימים מועט הפכנו לחברים. תודה רבה רבה בשמי ואני חושבת שאני מייצגת את כל החברים.
נאחל לך הצלחה בכל הפרויקטים שלך. הנאה רבה בכל הטיולים שאת מתכננת ושיהיו עוד קבוצות רבות שיזכו להכירך וללמוד מהידע הרב שלך.
לנו נסיעה טובה ובטוחה הביתה. הצלחה לכל הטיולים שבדרך.