ציורי סלע בטנזניה - תקציר

מאת: פרופ' צבי סבר
01.2014

רקע כללי

אמנות סלע הוא מושג בארכיאולוגיה המתייחס לפעילות מעשה ידי אדם על/עם אבן טבעית. ניתן לחלק אותה לשתי קבוצות עיקריות, בהתאם לשיטה: פעילות אמנותית על הסלע ופעילות אמנותית עם הסלע.

פעילות אמנותית על הסלע נחלקת לשתי קטגוריות עיקריות:

פטרוגליפים PETROGLYPHS - ציורים/שרטוטים הנוצרים באמצעות חריטה בסלע.             

פיקטוגרפים PICTOGRAPH – ציורים /שרטוטים הנוצרים בדרך של ציור על סלע.

פעילות אמנותית עם הסלע, גיאוגליפים GEOGLYPHS - היא אמנות סלע הנוצרת על ידי הזזה או הערמה של סלעים טבעיים. נחלקת לשתי קטגוריות עיקריות:

גיאוגליף חיובי, פטרופורם - PETROFORMS כולל סידור של סלעים על פני השטח, הסלעים עצמם משמשים כסימנים גדולים על הקרקע (פיסול סביבתי מודרני קשור לכך). למשל הסטונהנג' Stonehenge המפורסם באנגליה או הרוג'ום אל הירי ברמת הגולן. 

גיאוגליף שלילי, הסרת מעטה PATINATED, נוצר כאשר מסירים סלע ממקומו. למשל הקווים והדמויות המפורסמים במישור נסקה בפרו.

לאמנות הסלע נודעת משמעות מרחיקת לכת על המידע שהגיע לידינו אודות האדם וסביבתו בפרהיסטוריה ומתוך כל מרכיביה שצוינו לעיל מסמך זה עוסק בציורי סלע בדגש אלה שבטנזניה.

ציורי סלע

ציורי סלע יכולים להיות מצוירים על הסלע או חקוקים/חרוטים בסלע. חריטות הן בדרך כלל על סלעים בעוד שציורים מצויים בחזית מחסה, תקרת מחסה ואף בעומק מערה. האמנות עצמה כוללת מספר מוטיבים, מאנתרופומורפיים לאבסטרקטיים (מדמויי אדם למופשטים) ועד גיאומטריים. ציורי הקיר המוקדמים ביותר ביבשת נמצאו בדרום אפריקה והם מלפני כ 70,000 שנים. במזרח אפריקה (טנזניה, קניה ואוגנדה) יש 2 מרחבים עיקריים בהם נמצאו ציורי קיר - סביב אגם ויקטוריה ובמרכז טנזניה (בעיקר אזורי  KONDOA& SINGIDA ).

ציורי סלע במזרח אפריקה

בוצעו מגוון מחקרים על ציורי סלע במזרח אפריקה והמפורסם שבהם הוא הספר שפרסמה מרי ליקי אך גם לואיס ליקי פרסם, מדריך לציורי הסלע של טנגניקה ב 1950.. שניהם ממחקריהם באזור KOLO, צפונית לעיר KONDA. בתקופת הקולוניאליזם, הגרמני ואחריו הבריטי, מושלים נהגו לדווח בכתב וכך בארכיונים יש עדויות כבר מ 1929.

בנוגע לציורי סלע, תמיד עולות השאלות: מה? מי? למה? היכן? - התשובות לא פשוטות.

מה? - במזרח אפריקה יש יותר ציורים מאשר חריטות בסלע. שלא כמו בדרום אפריקה, במזרח אפריקה הציורים מונוכרומטיים, דרך כלל גוונים של אדום, שחור ולבן. על בסיס הגוון חולקו ל 4 קטגוריות: 1.אדום קונבנציונאלי, RED PAINTINGS- צורות סכמטיות של אדם עם חיות מהטבע, 2.חיות טבעיות- משוכות כקו עם מספר מוטיבים, 3. צלליות לבנות- חצי טבעיות, 4. צורות מופשטות וגיאומטריות.

בגלל מיעוט האתרים שנחקרו, אולי עדיף לראות כל אתר כשלעצמו ולמעט בחיפוש המכנה המשותף, עד שיצטברו הרבה מחקרים.

התיארוך קשה. יש המשייכים מוטיבים דומים לאותה התקופה. תיארוך של חריטה קשה אף הוא. מכל מקום קיימת חלוקה ל 4 זמנים כרונולוגיים- 1.ציידים לקטים מוקדמים 2. ציידים לקטים מאוחרים, 3.רועים פסטורליים 4.חקלאים וכלכלה מעורבת- המבוססת גם על הגירת דוברי השפות בנטו, כּוּשיתית ונילוטית למזרח אפריקה.

מי? מי האמנים, הציירים?- בדרום אפריקה אלה דוברי שפת הקליקים, ציידים לקטים סאן בושמנים. דוברי קליקים יש גם בטנזניה, הדזבה ליד אגם איאסי וסאנדאווה באזור קונדה, שניהם ציידים לקטים הקשורים לסאן בדרום אפריקה. החוקרים מסכימים, שציורי הקיר בשטח שני שבטים אלו, דומים יותר לאלה שבדרום אפריקה מאשר לאלה בצפונה, כלומר בסהרה. פחות ברור המקור לגבי ציורי קיר אחרים.

למה? -מה הכוונה בפעולת הציור?- אחד המושלים הקולוניאלים תחקר מקומיים ומצא, שיש שבטים המשמרים ומחדשים את ציורי הקיר וראו בכך עדות למימוש צורך כלשהו. בהמשך נמצאו 3 מוטיבים: ציור להנצחה, ציור לשרבוט וציור כקסם/טקס למשל להצלחה בצייד. אך יש גם הטוענים, שחלקם אמצעי תקשורת, לבטא למשל מקורות כלכליים. יש הטוענים שהציורים משקפים את הסביבה בה חיו השבטים ויש הטוענים שהם משקפים את מאפייני השבט. אם אמנם כך, המשמעות היא יותר אזורית ופחות בהקשר כרונולוגי. היום נהוג לקשור את הציור לאתר ואת האתר לסביבתו הפיזית והאתנוגרפית. אחת החוקרות מחלקת ל-ציור קיר וציור שאינו על קיר. לשיטתה, ציור קיר כולל הרבה צורות ורבות מהן בחפיפה, זו על זו, בעוד שציור שאינו ציור קיר הוא בודד. אולי המורכבים, החופפים הם יותר טכסיים. מבחינים בין ציורי עשייה, המתארים תהליך, לציורי חפץ, צורה צבועה.

קומפלקס תרבותי - סלעי גונג ROCK GONGS הם טבעיים ומפיקים קול מתכתי כאשר מכים בהם. חלקם כה מובחנים שיש סימנים ברורים למקום בו מכים בסלע. במזרח אפריקה סלעי גונג מצויים באסוציאציה לציורי סלע, כפי שגם בדרום אפריקה ובניגריה. בכמה מקומות הם באסוציאציה עם סלעי סליידס (גלישה/החלקה/מדרון) ושונים מהם בחריטות על פני הסלע. לכן נראה, שהופעתם יחד של שניים לפחות מתוך השלושה: ציורי סלע, סלעי גונג וסלעי החלקה, הם קומפלקס תרבותי. בטנזניה סלעי החלקה נמצאו רק ליד אגם ויקטוריה.

היכן? - מפת האזורים בהם נמצאו ציורי סלע במזרח אפריקה, מתוך:

‏Imogene, L. Lim, 1997. Eastern African Rock Art.  In E;ncyclopedia of Precolonial Africa: Archaeology, History, Languages, Cultures, and Environments,edited by Joseph O.

‏Vogel; pp.362-368. Walnut Creek, CA: AltaMira Press.

שימו לב: כ - 6 אזורי ציורי סלע בטנזניה.

ציורי סלע בטנזניה

בטנזניה נמצא הריכוז הגדול ביותר של אמנות ציורי הסלע במזרח ובמרכז אפריקה. רובה של טנזניה עדיין לא נחקר ארכיאולוגית ועד כה ידוע על 200 אתרים עם 550 מחבואי סלע שבהם ציורים.

בשנות ה 30 וה- 50 של המאה הקודמת משפחת ליקי ביצעה את מחקריה המרתקים בעמק אולדבאי, אך פחות מוכרת היא תרומתם לגילוי ציורי הסלע של קודמינו מתקופת האבן (לפני כ 30,000 שנים). הזוג חקר בחופי אגם ויקטוריה ובאזור אגם איאסי 186 מחסות סלע עם ציורים ובהמשך הם שחזרו/תיקנו 18 ציורים, כולל צבעיהם הטבעיים.

ספרה של מרי ליקי,1983, Vanishing Art – The Rock Paintings of Tanzania Africa’s,

על הציורים הקדומים של בני שבט  Sandaweמלפני 1,000 שנה, הציף את הנושא. בהמשך, חשבו שהציורים שימשו כמרכיב בטכסי השמאנים.  שמורת ציורי הסלע ב Kondoa הנמצאת במרכז טנזניה, על המורדות המזרחיים של השבר הסורי אפריקני, אף הוכרזה כאתר מורשת עולמי ע"י אונסקו.  גלריית האמנות בארושה, מציעה הצצה ראשונית לנושא אך כדאי גם לסייר בטבע בין הסלעים ולהתרשם מהציורים.

שבטי הציידים לקטים של טנזניה, ההדזבה וה-Sandawe, אשר בתחומם רבים מציורי הסלע, טוענים שלפחות חלק מהם, נעשו על ידי אבות אבותיהם. הערה- שבט סאנדאווה נהג ונוהג מידי פעם לשכון במערות ויש עדות של חוקר (1970) שראה צייד מצייר ג'ירף על קיר במערה ולמחרת עוסק בצייד בסביבתה.

הציורים בטנזניה כוללים- בעלי חיים בטבע, שחלקם עם סימנים מוזרים וגם בעלי חיים מבוייתים, דמויות אדם או צורות אנתרופומורפיות, שחלקן אדם וחלקן חיה או עם ראשים ענקיים או מוצגים כארוכים או כחרקים, שחלקן עוסקות בציד ומעט צורות גיאומטריות.

מחקר ושימור - עד כה פורסמו מספר ספרים בנושא וכאמור אף הוכרז אזור של ציורי סלע בטנזניה כאתר מורשת עולמית.

רבים מהציורים עברו פגעי טבע, רוח/גשם, אך גם פגעי אדם, גרפיטי ואפילו שימוש בחומר נפץ, עד שציורים רבים נשחקו או נהרסו. בעשורים האחרונים גברה המודעות לצורך בשמירת ציורי הסלע ובטנזניה לבדה יש כבר מספר עמותות, שזה עיקר עיסוקן ואף האקדמיה בעולם וביבשת מקדישה מחקרים וכנסים לנושא, בדגש שמירת האתרים.

עיקרי הצעדים לשמירת הציורים כוללים יצירת "תיירות ציורי סלע", שתייצר מערכת כלכלית של מגוון נהנים, מהתושבים באזור ועד יזמים והמדינה, שכולם יחד יהיה להם אינטרס בשמירת האתרים.

האתרים העיקריים של ציורי סלע בטנזניה

אזור מחוז MARA (בצפון מערב טנזניה וכולל את הסרנגטי ומשתרע עד חופי מזרח אגם ויקטוריה).

במחוז מרה ניתן למפות מספר שטחים שונים ובהם:

‏Maswa Game Reserve - דרום מערבית לסרנגטי, רק לאחרונה נמצא סלע גדול, כ 5 מטר גבהו, אשר רק בקושי הבחינו בציורים שעליו. בשנת 2011 התגלו בשמורה, ציורים בשטח של 20 מ"ר, על גבי סלעי גרניט ענקיים אשר ביניהם פזורים עצי באובאב. המקום נקרא על ידי המקומיים- ציורי המסאים. נמצאו ציורים הנחשבים בין החשובים שבטנזניה, אלה ציורי קיר של ציידים לקטים מקבוצת TWA מלפני כ 3,000 שנה.

‏Moru Koppies - אתר ציורים קטן המצוי בשמורת סרנגטי ומיוחס לשבט המסאים, אשר כנראה צוייר ע"י לוחמים צעירים, מורנים, בתקופת השוטטות בסוואנה, לפני שיחזרו לכפר וישאו בעול חיי הבוגרים.  בציורי המסאים מקור הצבע הלבן והצהוב- חֵמָר, השחור- מאפר של צמח הצלף, והאדום- מתערובת חמר עם צמח ממשפ' הסולניים= nightshade. רואים בציורים מגנים, אנשים ופילים.

באתר זה מצויים גם סלעי גונג וכך הוא מהווה קומפלקס אתנוגרפי. זהו האתר הנגיש ביותר למטיילים ומומלץ להכלילו בסיור בשמורת הסרנגטי.

ציורי המסאים בסרנגטי, כפי שצולמו ע"י עינת צוקרמן, מדריכת "עולם אחר", 2013

ציורי סלע בסלע נאסרה במרחבי סרנגטי, מזרחית לשמורת סרנגטי – ציורי מסאים במערה

‏Nasera Rock Situated at Angata Kiti Plains ('the little plain') a pass in the Gol Mountains.

‏Nasera rock cave paintings

פרסום מדעי של ליקי, במסגרת אוקספורד, קיים כבר משנת 1936

לא נמצאו תמונות של הציורים במערות אלו.

אזור מחוז  SINGIDA (מחוז מאורך הכולל את מרכז טנזניה)

אזור   Lake Eyasi Basin ו- Singida אשר מדרום לאגם מניארה, עשיר בציורי קיר, שחלקם ליד העיר Singida  באזור בו השבט העיקרי הוא Nyaturu אך יש גם ציורים ב  Iramba בו השבט Nyiramba וב Manyoni בו השבט Gogo.

בעשור האחרון נעשו באזור "מחקרי הצלה" מתוך הרגשת הדחיפות, שרבים הציורים הנהרסים מכוחות הטבע ובידי אדם.  נחקרו 170 אתרי ציור, חלקם היו מכוסים צומח..\

באתר Ikhanoda אשר מול אגם Mikuyu רואים ג'ירפה וקודו וצורות אנתרופומורפיות, המצוירות באופן מאד סכמתי. הציורים סובלים מהחפירות הארכיאולוגיות המתקיימות סביבם.. יש ציור הדומה לצבוע, נראים פילים, ג'ירפות, אימפלה ואנטילופות נוספות. יש ציורים ששטחם 9.5X1.5 מטר ומגיעים עד לגובה 2.5 מטר מקרקע המערה.

אזור מחוז DODOMA (המחוז כולל את בירת טנזניה, העיר דודומה)

אזור עשיר בציורי סלע וכולל את "אתרי קונדואה"- Kondoa Irangi sites הכוללים גם את Kolo Pahi+ Warangi כ 100 ק"מ דרומית ל BABATI וצפונית לבירה DODOMA, באזור של עצי MIOMBO (כינוי לעצים בחורש של סוואנה יובשנית).

הציורים צויירו על ידי ציידים לקטים מלפני 30,000 שנה, והם מתארים צייד, מנגנים בכלי מוזיקה ואף פילים, אנטילופות וג'ירפות.

באתר Warangi הציורים בוצעו באצבע, בצבע לבן. עם עצמאותה של טנזניה היו זקנים שסיפרו שאבותיהם נהגו להיכנס למערות ולקיים טכסים ליד הציורים אך עתה, אין יותר עדויות אישיות כאלה.

כנראה שציורי הסלע בקונדה הם עדות לתוצאות המאבק שהתרחש לפני כ 3,000 שנה, כאשר שבטי בנטו ושבטים נילוטים דחקו מהאזור את הציידים הלקטים. ציורי הקיר הם העדות האחרונה למורשתם באזור...!! (נמצאו ציורי קיר של חקלאים דוברי בנטו, אך לא בטנזניה אלא דרומה לה).

ציורים כעדות לחשיבה סימבולית

האם היתה לאדם הקדמון חשיבה סימבולית? עדויות מציורים על חרוז שנמצא בסרנגטי, העשוי קליפת ביצת יען, מלפני כ 70,000 שנה, מעידות שכן.

חרוז העשוי מקליפת ביצת יען ונמצא בלויאגאלני שבסרנגטי, יסיים אולי את הוויכוח הניטש זה שני עשורים סביב הטענה (אוי לבושה..), כי האדם המודרני האפריקאי היה מודרני בגופו אך לא בתרבותו...

לפני כ 130,000 שנה הופיע האדם הנבון המודרני (homo sapiens sapiens) בעל הגוף המודרני, וחוקרים התחבטו עד כמה הוא היה חכם. האדם המודרני, הוא בעל גוף מודרני מבחינה אנטומית, anatomically modern, אך ניטש ויכוח על פיו, באפריקה יש לו אמנם גוף מודרני אך רק באירופה יש לו גם התנהגות מודרנית modern behavioral...שהחלה רק לפני כ 45,000 שנה, שזה הזמן שגלי אדם היגרו בהמוניהם אל מחוץ ליבשת אפריקה (The exodus out of Africa).

הממצא לפיו יש חרוז מעוטר מלפני 70,000 שנה באפריקה, מעיד ש 25,000 שנה לפני שהחלה ההגירה מאפריקה, כבר היה לאדם המודרני חשיבה סימבולית.

חרוז נחשב כמעיד על חשיבה סימבולית, משום שגם אם הוא משמש לקישוט, להראות סטטוס או כסימן לזיהוי קבוצתי או לשימוש במסחר- אין לזה קשר ישיר להישרדות והדבר אף מעיד על יכולת לתכנן קדימה, על חדשנות טכנולוגית, קיום חברה ורשת מסחר וייצור אמנות והתאמה לשינוי  תנאי הסביבה. כל אלה מעידים על חשיבה סמלית, שהיא מרכיב בהתנהגות מודרנית.

ממצאים של ציורי קיר בדרום היבשת וחרוז וציור עליו ממזרח היבשת, מקבעים את האדם המודרני הראשון, כלומר האפריקאי, כבעל חשיבה סימבולית.

סיכום

ציורי הקיר נוצרו רק על ידי הומו ספיינס. הם שמשו עבור השמאנים אך גם לפרקטיקה הדתית, גם לחינוך לדורות הבאים וגם לגיבוש הזהות הקהילתית והתרבותית.

בטנזניה נמצאים חלק מציורי הסלע החשובים בעולם והם מהדהדים לאחור לראשית האמנות והדת.

לצד המחקרים הארכיאולוגיים וההיסטוריים המסורתיים, עתה ניתנת תשומת הלב גם למחקר האמנותי כלומר לציורי הסלע ובעקבותיו, לממשק של אתרים אלו ולשמירתם כמורשת, בדומה לנעשה בשמורות טבע.

לקריאה נוספת (לפי Rock Art) מומלצים מאמריהם של החוקרים הבאים (על פי סדר ABC שם משפ'):

‏Imogene L. Lim,  Mturi, A.A.,  Ndukuyakhe Ndlovu,  Zachwieja, A.,

ראו גם את המאמרים:
סלעי גונג באפריקה - תקציר
סלעי החלקה - תקציר