מאת: דורון הורוביץ
09.2008
כדי לתפוס את המרקמים הייחודיים של חולות כסוי וסמר צריך לחשוב על הפריים. אפשר לקבל תוצאה אבסטרקטית לגמרי, ואפשר לתפוס נוף פתוח. ויש עוד מגוון אפשרויות בשני המקומות המרתקים, למשל צילום בזמן סופת חול.
חולות כסוי וחולות סמר הם הזדמנות לטיול בדיונות מיוחדות במינן. לעומת רוב הדיונות בארץ שהן חופיות והחול בהם הוסע בים מהדלתא של הנילוס, החולות בנחל כסוי נישאו ברוח. זאת הסיבה שהם דקיקים כל כך ונוצרים בהם מרקמים עדינים. הדיונות של סמר מקורן בבליה של אבן חול במצוקי יטבתה ותמנע, כאשר החול שהתפורר מהם נסחף בזרימת נחלים ונעצר בעמק הערבה. לכל אחת מהדיונות מראה אחר, אך שתיהן ייחודיות בנוף של ישראל, ושווה להרחיק דרומה עד אליהן, לטייל ולצלם.
דיונות. צילום: דורון הורוביץ
חולות כסוי: כמו בסהרה
חולות כסוי שייכים מבחינה גיאוגרפית לדרום הנגב, לשמורת צוקי שיירות. מראה החולות מזכיר את הדיונות הגבוהות והצבעוניות שבסהרה, אבל הפלא של המקום הוא המרקמים של החול. בשל מיעוט הגשמים וריבוי הרוחות, ובגלל שהחול המרכיב את הדיונה דקיק ורך כל כך, הרוח מפסלת בו אינספור ציורים גרפיים עדינים וצבעוניים. הנוף מרגש כל מטייל שמגיע לשם, וודאי את הבאים לצלם אותו.
כדי לתפוס את המרקמים הללו בצילום צריך לחשוב על הפריים, ולמסגר את הטקסטורה כך שתהיה מעניינת, לפעמים באמצעות צילום קרוב לדיונה ולפעמים בצילום מרחוק. אפשר לקבל תוצאות שנעות בין תמונות אבסטרקטיות לחלוטין באמצעות שימוש בעדשת טלה, ועד תמונות של נוף פתוח הנשקף מעדשה רחבה. צילום קרוב מאוד לחול מצריך יד יציבה או חצובה טובה שמאפשרת מגוון זוויות (חצובות קלות ופשוטות אינן מתאימות בדרך כלל לעבודות שטח ואינן מאפשרות זוויות צילום רבות). כדאי להתנסות בכמה סוגי צילום: עדשות, מהירויות, פריימים ומרחקים שונים מהחול – ולבחון בעצמכם אילו תוצאות אתם מעדיפים.
ואם כבר מצלמים בדיונה של כסוי, אפשר גם לטייל בה ולהשתובב בחולותיה. אני ממליץ לטייל ברגל במסלול המסומן בשחור, משום שהליכה מאפשרת לראות ולספוג את מרב המראות ומרקמי השטח. מי שבכל זאת רוצה להגיע ברכב, יכול להיכנס לנחל יתרו (מסלול כחול), לחנות בפאתי הנחל ולצאת משם ברגל.
מתי?
בקיץ חם מאוד בכסוי, ולכן החורף הוא הזמן הטוב ביותר לטייל באזור. בחורף (בעיקר מסוף ינואר ועד פברואר) המדבר פורח, הנחלים ירוקים, ובאזור החולות עצמם יש לפעמים פריחה. בחורף אפשר לטייל לא רק בדיונות אלא גם בסביבתן המדברית. כדאי לצלם שם משעות אחר הצהריים ועד הערב, כאשר גוני אדום רכים עוטפים את החולות.
ציוד?
כדאי לקחת את כל העדשות שברשותכם – החל בעדשה הרחבה ביותר ועד עדשות ארוכות מוקד של 400-300 מילימטר. אני ממליץ להצטייד בחצובה. רצוי לקחת איתכם מטלית ומפוח עדין לניקוי הציוד לאחר הצטברות החול עליו.
למען האמת, קשה לי לחלוק את המקום הזה עם אחרים, כי איני רוצה שיגיעו לשם המוני אנשים שעלולים להרוס את פינת החמד. בפעם האחרונה שביקרתי במקום ראיתי קבוצת ג'יפאים שחרשה את החולות והותירה אחריה הרס נורא באדמה. לא חייבים גם לדרוך בתוך המקומות היפים שיש לחולות הללו להציע. אפשר להתענג על המראות גם מהליכה במסלול. לפעמים מספיק להביט, לחשוב על אלה שיבואו אחרינו, וללכת מסביב.
חולות סמר: מחכה לסופות
חולות סמר אינם שמורה. זהו שטח פתוח של חולות בערבה הדרומית, הנפרשֹים ממזרח לקיבוץ סמר ולצוקי תמנע. יופיו של המקום שונה מזה של חולות כסוי. בכסוי הדיונה גבוהה מאוד ומרשימה במרקמיה ובצבעים שלה, ואילו בסמר שבה אותי השילוב של הדיונה הנמוכה עם הסביבה, עם הצמחים היבשים המציצים מן החולות, ועם הרי אילת והרי אדום שברקע. מאחר שהאזור אינו מוגדר כשמורה, אפשר לראות את הפגיעה שמותירים אחריהם אנשים וחברות שחומדים וחומסים את החולות. חבל שאין משגיחים על הטבע היפה הזה.
אחד הדברים האהובים עלי בחולות סמר הוא סופות החול המתחוללות בהם בחורף. צילום של סופת חול מצריך עבודה בתנאים לא נוחים, אבל התוצאה שווה את זה לדעתי. זאת תוצאה יוצאת דופן שאי אפשר לקבל בתנאים רגילים. טיפ קטן כדי להקל את חוסר הנוחות: כדאי ללבוש בגדים ארוכים, משום שהחול מכאיב כשהוא מצליף בגוף.
צילום של חול בתנועה כמוהו כצילום כל תנועה אחרת, וצריך להתאים את החשיפה לתוצאה הרצויה. אם רוצים להקפיא רגע אחד בתוך התנועה – יש לצלם במהירות גבוהה, ואם מעדיפים להראות את התנועה של החול במעופו, לקבל מעין מריחה שלו, מצלמים במהירות נמוכה יותר. עצתי היא לנסות את כל האפשרויות וללמוד עם הזמן מה אתם אוהבים לקבל כתוצאה.
ציוד?
אין עדשה אחת נכונה. בחירתכם תלויה בסגנון הצילום ובמה שרואים בשטח. את הסופה צילמתי בעדשת טלה, אבל אין זה כורח המציאות. אני ממליץ להתנסות ולראות אילו תוצאות מוצאות חן בעיניכם.
שימו לב
כשמצלמים סופות, החול יכול להיכנס לחרירים של המצלמה והעדשות ולהזיק להן מאוד. הציוד המקצועי מוגן בדרך כלל, ולכן ניזוק פחות. במצלמות דיגיטליות, לעומת זאת, הפגיעה חמורה כפליים בגלל החיישן הרגיש שלהן: צלם שיחליף עדשה באזור שמתחוללת בו סופה, מסתכן בנזק חמור עד כדי השבתת המצלמה. כדי להפחית את הסיכון יש לעטוף את הציוד, אפשר בניילון, ולהשאיר רק את קצה העדשה מבצבץ החוצה. מי שאינו מתורגל בהחלפת עדשות, מוטב שיעשה זאת במקום מוגן, כמו רכב סגור. שימו לב שאין לכם חול על הידיים בשעת החלפת העדשות והסרטים. אני משתמש במעיל רוח, ובתוכו אני גם מחביא את ציוד הצילום.
מתי?
מי שרוצה לצלם את החולות על רקע הרי אילת כדאי שיגיע בשעות הבוקר המוקדמות, אז התאורה מתאימה הן לדיונות והן עליהם. כדאי לצלם גם בשעות אחר הצהריים ועד הדמדומים נצבעות הדיונות, כמו גם הרי אֱדום שברקע, בגוני אדום. זמן מצוין להתרווח ולכתוב שיר.
דיונות. צילום: דורון הורוביץ