מאת: נדב לוי
10.2008
מורדים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, זאיר לשעבר, הלויאליים לגנרל לאורנט נקונדה השתלטו מחדש על אזור גורילות ההרים (Gorilla Sector) לאחר שורת עימותים מתחדשים ואינטנסיביים עם הצבא הקונגולזי בפארק הלאומי וירונגה, שהחלו בראשית הבוקר של ה-26 לאוקטובר 2008. כמצופה, כתבתי לאחרונה באתר על סיכויים מעציבים לחידוש המלחמה באזור בין קונגו לרואנדה, ככל הנראה ביוזמת או מעורבות נשיא רואנדה.
אלא, שלא ידעתי לפני כמה ימים כי המצב כה נזיל בתוככי קונגו עצמה גם מבלי להביא בחשבון את מעשיהם של הרואנדים. ואמנם, עד מהרה התברר כי כ-50 פקחים קונגלזים אולצו בכח להסתלק מהיערות שעליהם הם מגינים ו-או מפקחים, מחשש לחייהם. הם בסך הכל רצו לקדם את שימור גורילות ההרים הנדירות, אך איש מהם או ממשפחותיהם לא רוצה להקריב את חייו בעימותים חסרי-פשר המציגים לראווה את חולשתו של המימשל הקונגולזי המרכזי. עיקר הלחימה מתרחשת עתה באזור מיקנו (Mikeno), בדרך שמדרום למרכז השליטה של הפקחים בעיירה-כפר רומאנגאבו (Rumangabo) בואכה לעיר המובילה במחוז, היא גומא (Goma), כ-45 קילומטרים משם. המיליציות החמושות של המורדים אף חסמו את הדרך למעבר.
הִתְפָּרְצוּת האלימות מחדש במרכז האזור הפגוע לא נצפתה קוֹדֵם לכן, והיא מהווה אפילו מעין תַּקְדִּים בלתי-צפוי שלא חזו את התקרבותו, משום-מה, למרות שנים ארוכות של קונפליקטים ומהומות חוזרות ונשנות באזור. אכן, מוזר. בינתיים עדיין מתירים לפקחים לצעוד רגלית דרך היער לקיבומבה (Kibumba), כ-20 ק"מ מדרום לרומאנגאבו, לשם שולחים משאיות מטעם "רשות הפארקים הקונגולזית הלאומית" וה-WildlifeDirect, כדי להביאם בבטחון לגומא. מנהל פארק הוירונגה, עימנואל דה-מירודה, אמר כי המצב כאוטי ומסוכן מדי ככדי לסכן את הפקחים, והם יעשו כל מאמץ לחלץ אותם מהאזור.
פקח בשם Bareke Sekibibi, המצוייד בטלפון סלולרי, התקשר מהיער, וציין כי "חשבנו בראותנו את המורדים מתקרבים לתחנה כי כולנו בדרך להיהרג; איננו חיילים, ותפקידנו בסך הכל להגן על חיות הבר בוירונגה", הוא נשמע כאילו הוא מתנצל. העימותים הבלתי-פוסקים בין המורדים הנאמנים לגנרל נקונדה לבין הצבא הקונולזי, מתמשכים לסירוגין מזה למעלה משנה, אך הקונפליקט הפרוע הֶעֱצִים באזור מאז שלהי אוגוסט 2008, ותמונת המצב של כ-200 (מכ-700) גורילות ההרים מעידה על הימצאותן בעלטה, ולא ברור כלל ועיקר, כמה מהן נחלצו מהמהומות האלימות והלחימה האינטנסיבית באזור.
עד כה כפי שכתבנו לא פעם באתר, ידוע בודאות על מותן של 10 גורילות הרים, מהן שני זכרים כסופי-גב שנורו למוות בינואר 2007, נקבה בוגרת אחת נוספת הוצאה לַהוֹרֵג ביוני 2007, וחמש גורילות הרים, ביניהן זכר כסוף-גב נוסף נורו למוות מסיבות שטרם התבררו ב-23 ליולי 2007, ומאז גם לא נודעו למשך חודשים מצבן של שני פרטים נוספים שנחשבו נעדרים, אף כי פרט אחד שלא נראה מעל שנה, שב והופיע בתצפיות הפקחים לא מכבר. בספטמבר 2008 מצאו תינוקת גורילה מתה בידיהם של סוחרים לא חוקיים, לִכְאוֹרָה
מספרם של הפקחים הפועלים להגנת חיות הבר בפארקים הלאומיים של קונגו, שהושפעו באופן חריף מפעילותם הבלתי-חוקית של המורדים במזרח-קונגו, מחולשתו של נשיא קונגו והאנרכיה באזור, נאמד בכ-1,100. באזור המיוער קיימים 5 פארקים לאומיים שבהם מתגוררות כ-200 גורילות ההרים של מזרח-קונגו, שימפנזים, פילי-יער נדירים וכן קרנפים. ארבעה מחמשת הפארקים האלה הוכרזו כ"אתרי מורשת בעלי חשיבות עולמית" מטעם אונסק"ו.
עורך מטעם Wildlife Direct ששחרר את הידיעה לפרסום כתב כי מצבן של גורילות ההרים באזור, כ-380 מהן בפארק הלאומי הוירונגה ובפארק ההרים הוולקניים בקונגו וברואנדה (בהתאמה), ה- Virunga Volcanoes Conservation Area) VVCA ), וכ-320 מהן ב"פארק הלאומי של היער הבלתי חדיר בבווינדי", ה-Bwindi Impenetrable Forest NP) BIFNP), באוגנדה, נראה יציב פחות או יותר. אולם, מאז ינואר 2007, מצבן של הגורילות הללו בקונגו מחמיר, הגם שיש תמיכה גדולה בקיומה של התיירות האקולוגית, והעלאת התעריפים לביקור עד כדי 500 דולר הביקור. מצבן העגום של גורילות ההרים המורגלות לאדם, לתייר ולחוקרים באזור נאמד בספטמבר 2007 ב-72 גורילות הרים בקונגו לבדה.
פקחים (ריינג'רים) מטעם "הרשות הקונגולזית לשמירת וחקר חיות הבר" בקונגו, ה-ׁCongolese Wildlife Authority , עסקו עד אותם ימים בעיקר בניטור מצבן של הגורילות, אך אולצו לעבור בעל-כורחם גם לעיסוקים אחרים דוגמת שימור היער, אכיפת החוק נגד לקט פחמים בלתי-חוקי וכן הלאה. והואיל והם בסך הכל פקחים, נאמנים ככל שיהיו לגורילות, לא היה בכוחם להתמודד כנגד הציד הבלתי-חוקי המשולב בפעילות קבוצות מורדים שונות, כריית-מחצבים בלתי חוקית ופלישות-אנוש אינספור לאזורים המוגנים. פלא הוא כיצד מצליחות גורילות ההרים לחמוק מהלחץ המסיבי והבלתי-פוסק עליהן באזור מיקנו ויער בוקימה (Bukima). בשלב זה ידוע כי למעלה מ-150 פקחים נהרגו ב-10 השנים האחרונות בניסיונם להגן על חמשת הפארקים במזרח-קונגו, וכל הפקחים המשיכו לעבוד בשטח גם במהלך מלחמת האזרחים מבלי שיקבלו משכורות.
כזכור, ויש להדגיש זאת פעם אחר פעם, הוירונגה הוא לאמתו של דבר הפארק הלאומי הראשון באפריקה, וייסדו אותו ב-1925. הוא מוכר מ-1979 כ"אתר מורשת עולמי" (World Heritage Site), מטעם אונסק"ו (UNESCO). בוירונגה כולו, כאמור לעיל, כ-200 גורילות הרים. בעבר היו שכינו אותו הפארק הלאומי על-שם המלך הבלגי אלברט", ה-ANP ,(Albert National Park) אותו המלך שהכריז על הפארק לראשונה לאחר שהכיר במעלותיו. שטחו נאמד לאחרונה בכ-7,800 קילומטרים רבועים, ומי שמשגיח עליו ואחראי לפעילות השימור בו הוא "המכון הקונגולזי לחקר שמירת הטבע" ה-CICN, ו"המכון הרואנדי לשמירת טבע", הוא ה-ICCN) Institut Congolais pour la Conservation de la Nature), עדיין בשמו הצרפתי, אף כי ברואנדה עושים כידוע, מאמצים גדולים לעבור לשפה האנגלית.