מאת: נדב לוי
05.2009
תצפיות וראשית מחקר-שדה מרתק אודות חברת השימפנזים (Pan troglodytes schweinfurthii) של שמורת הטבע של חיות הבר, הידועה Uganda's Toro-Semliki Wildlife Reserve שאיננו מכירים לפי שעה די הצורך באוגנדה, העלו לאחרונה קיומן של מחשבות חדשניות אודות המנטליות של אותם חברי אותה קבוצה. זוהי רק אחת הקבוצות האחרונות הנחקרות באפריקה לאחר שהתגלה כי הן רק אחת מיני רבות המצטיינות בהיותן באפריקה אחת "התרבויות המתגבשות" של קופי על גדולים שמזכירים את ראשית החברתיות של בני אנוש קדומים. בני אנוש אלה היגרו ככל הידוע לאירואסיה בכמה גלי התפשטות, שבסיסם האחרון היה בנקודה כלשהי במזרח-אפריקה, בחופי ים-סוף, בהתאם לתיאוריות "המודל החד-אזורי" ו-או חשיבת התיאוריה של "חווה-אמנו" המוכרת יותר כ-Out of Africa, בין כ-100 ל-200 אלף שנה לפני זמננו... לפי גישה זו, ובהסתמך על חקר גנטי של עשרות תרבויות באפריקה, נמצא כי הבושמנים בדרומה של היבשת היגרו ממחוזות מחייתם האוריגינליים יותר מכל חברה אחרת באפריקה, כממצא חדשני ומרתק במיוחד בחקר הגירות של חברות-אנוש קדומות ביבשת שאולי מלמד כי הרס הסביבה הפראית ביבשת הוביל את תרבויות קופי העל ששרדו בה להסתפק באזורי תפוצה מקוטעים, כך שהספציאציה לכיוונים אינטלינגטיים מגלים מדי שנה אחר שנה תרבות מרתקת אחרת דוגמת זו המוזכרת בכתבה זו.
המחקר החדש, המתמקד בחברת השימפנזים הזו, מרתק משום שהוא מעיד קודם-כל על עֹז-רוּחַם המנטלי והשימוש הקדחתני שהם עושים בו כדי לחפור ולגלות מקורות מים בעצמם שמהם יוכלו הם עצמם ללקט מים מבורות המים לאורך גדות הנהר בעתיד. עובדה זו מזכירה לי תצפיות קודמות שלי בשמורת סמבורו בצפון-קניה,שבה מתייבש מפעם לפעם הנהר האדום, האווסי-ניירו, ולעתים נהגו משמרי השמורה להביא לשם טרקטורים גדולים כדי שיחפרו בורת מים למען חיות הבר, אך בשנים האחרונות, לאור הגידול במספר הפילים באזור זה, מסתפקים ביכולותיהם של הפילים לחפור בורות מים לעצמם בקו האפיק של הנהר המתייבש, ו-או בגדותיו, למענם ולמען בעלי-חיים אחרים הנהנים מיכולותיהם. עד-כה לא שמעתי על חפירת בורות מים על-ידי שימפנזים, שלא לדבר על רעיונות כי הם זוכרים את מיקומם ונוהגים לשוב אליהם ולשתות מהם, היבט המכונה "תכנון חשיבתי לעתיד" שהוא נדיר גם בבעלי-חיים אינטליגנטיים אלה. עובדה היא, כך נמצא עתה, שהשימפנזים האוגנדיים האלה משתמשים בשתי הידיים כדי לחפור לעצמם את בארות המים. המחקר הנוכחי נתן דעתו גם בנוגע לשאלה הם יש להם העדפה כלשהי לשימוש ביד ימין, לשימוש ביד שמאל או העדר העדפה כזו. על כל אלה ועוד דווחה לאחרונה הפרימאטולוגית לינדה מרצ'אנט (Marchant) מאוניברסיטת מיאמי באוקספורד, אוהיו.
תוצאות המחקר מציגות הלכה למעשה עדות מוחצת למיומנות בשתי הידיים ובעיקר חָרִיצוּת מנטלית יוצאת מגדר הרגיל המאפיינת את חברת השימפנזים של סמליקי (Semliki) באוגנדה. היבטים אלה כבר נחקרו קודם לכן גם בקרב שימפנזים בתנאי שבי, מחקרים אלה העלו העדפה לשימוש ביד מועדפת אחת על פני השניה. אם אכן הנטייה להשתמש ביד אחת בצורה יעילה יותר מאשר ביד השנייה אמנם מתקיימת אצל אותם שימפנזים, שאז זה משקף התפתחות אבולוציונית, קבעו החוקרים. לדעתם, שימוש מושכל ביד זו או אחרת או בשתיהן מלמד על ארגוניות המוח המעוצב אצל בני האדם, שאצלו כבר אבחנו אינספור מחקרים כי המיספרה אחת שלו דומיננטית על השניה, בהתאם לפעילות המתבקשת של האדם (וכעת כאמור לעיל, גם השימפנזים).
יכולתם של שימפנזים לגרוף חול ולדלותו מחורים קטנים שהם חופרים בגדות הנהר החולי, מצביעות על כך שהם מגבבים ועורמים שתי ערימות גדולות של קרקע שהם דולים משני צדי הבור בכל אחת מהגומות הרלוונטיות לשם כך. מדי שנה, בעת העונה הגשומה, ממלאת זרימת המים המתחדשת בנהר את בורות המים המלאכותיים שייצרו השימפנזים בשמורת חיות הבר הזו באוגנדה, ואלה שבים ושותים מהם, ללמדנו על כך שהם גם זוכרים את מיקומם.
האם הם מסוגלים לתכנן את עתידם? שאלה זו רלוונטית לנוכח התצפיות האחרונות ויוצאות הדופן על סנטינו השימפנזה שאגר לעצמו בכלובו-מכלאתו מצבור גדול של אבנים, בטרם בוא המבקרים אותו בגן החיות שלו בשוודיה, ולאחר מכן השליך אותן על המבקרים. זוהי התנהגות ייחודית של שימפנזה אינטליגנטי שהחוקרים אינם מסוגלים להסבירה כיאות והמוטיבציה להתנהגותו נותרה בגדר תעלומה. למרבה הצער, פעלו בינתיים בגן החיות להניאו מהתנהגותו זו, באמצעות הזרקת הורמונים, כך שמחקר על כך לא התבצע כיאות למרבה דאבוננו.
במסגרת המחקר החדש חקרו מרצ'אנט ועמיתיה למעלה מ-100 חורי-בורות-מים לאורך הנהר המרכזי של סמליקי וגילו כי רובם המוחלט חפור בצורה סימטרית באמצעות שתי הידיים שעבדו סימולטנית כקונצרט הרמוני. "כל אחת משתי ערימות הקרקע שהורמו לשני צדי כל אחד מבורות המים נשקלו ונמצאו זהות במשקלן זו לזו", היא דווחה בראשית אפריל השנה. בהערות על המחקר המפתיע מצדה של אליזבט לונסדורף (Lonsdorf) מ"מרכז לסטר פישר למחקר ושמירת טבע של קופי העל" ב"פארק חיות הבר לינקולן" בשיקגו, היא טענה כי ייתכן בהחלט ששימפנזים משתמשים בשתי הידיים לביצוע פעולות ועניינים הקשורים בהפעלת מוחם, אך הם מעדיפים להשתמש באחת מהן לביצוע משימות מסויימות המחייבות תנועות משביעות רצון מצדם. למרות הספקנות בדבריה, אין בכך מאומה כדי להפריך או לקרוא תגר על תוצאות המחקר שתואר לעיל בקצרה.
רקע קודם
חמישה ספרים, ספרי עיון מדעיים חשובים ומובילים בתחום, שבחרתי לעיין בהם ברשימת הספרות הזמנית לכתבה זו, רלוונטיים ביותר להבנה השאלה כיצד מבנה חברתי וארגוני מושפע בגין יחסי הגומלין בין המדדים האקולוגיים והביולוגיים לבין חשיבת התרבויות המתגבשות של שימפנזים. כל אלה באים לידי ביטוי בהשפעתם על התנהגותם המנטלית של קופי העל כמו גם מיני קופים אחרים. מחבריהם של אותם הספרים הם אחדים מהפרימאטולוגים המובילים בתחומים אלה בעולם.
קריאה בספרים אלה ובאלפי מקורות אחרים מגלה כי ברור עתה מעל לכל ספק כי מדובר ב"קופי העל הגדולים" בעולם. אלה כוללים עתה את השימפנזים, הבונובו, הוא השימפנזה הגמדי, שני מיני גורילה ושני מיני אורנגאוטן. הם אינם כוללים בתוכם את "קופי האדם הזוטרים", ביניהם נכללים לפחות 9 מיני הגיבונים החיים באסיה. קופי האדם הגדולים הם נציגיהם העכשוויים היחידים של קרובינו מבין קופי האדם הגדולים בעולם. הם חולקים עמנו אב משותף, ונקודת הפיצול בינינו לבינם ארעה ככל הנראה אי-שם לפני כ-5 מיליוני שנים (או יותר). כולנו כמותם חולקים אינטליגנציה גבוהה, דייאטה של אוכלי-כל (אומניבורים), גידול ממושך של צאצאינו וארגון חברתי משוכלל.
לקופי העל יש התאמות מתקדמות לחיים חברתיים, החל מאורח חיים יחידאי (אורגנאוטנים), דרך מבנה פטריאכלי (גורילות) וכלה בארגון חברתי מורכב (בונובו, שימפנזים). קופי העל האלה כה קרובים לאדם, שהם מהווים כר-חקר נרחב לאינספור מחקרים אודותיהם השופכים אור נוסף שוב ושוב על התפתחותם והתפתחותנו האבולוציונית. מחקרים אלה מתקיימים בעת ובעונה אחת בשבי, בטבע ואפילו במעבדות מחקר, והם מתנהלים בכיוונים מגוונים - פסיכולוגיים, אנתרופולוגיים-תרבותיים, זואולוגיים והתנהגותיים וכל אלה תוך הצגת קשר גורף המצביע על חשיבות המחקרים אודותיהם ביחס לחקר מקביל של האבולוציה וההתפשטות של האדם.